עזריה אלון, חתן פרס ישראל, ממייסדי החברה להגנת הטבע, גדול יודעי ואוהבי ארץ ישראל, היה תמיד בעד הגולן הישראלי. במלאת שבע שנים למותו בוועידת הקיבוץ

בהנחה שביידן רוצה להצליח, כדאי שיבחן את מדיניות אובמה ואת מדיניות טראמפ במבחן ההצלחה. ברור איזו דרך ריאלית ונכונה יותר מרבית אזרחי ארה“ב בחרו בביידן

בפיגוע טרור, ח“ו, בתוך יישוב, כיתת הכוננות היא המענה המידי עד להגעת כוחות הביטחון. כל דקה היא קריטית. גם כך, כלי הנשק של הכוננים מאופסנים

“לא בשמים היא“, התקליט של בני איתן, הוא הזמנה למסע מאתגר. זה לא אמור להיות תקליט של מוזיקת רקע למנגל. התקליט הזה מיועד להאזנה ברוב

הסדרה “שעת נעילה” מעמתת  כבר בפרק הראשון את “ישראל הראשונה” מול  “ישראל השנייה“. אך ברגע שנורה הפגז הראשון, הכול זז הצדה וכולם כאיש אחד יצאו

חוות טורבינות הרוח הגולן, נושא המפלג את הקהילה, יזכה בקרוב לתחקיר עומק רציני של מליאת המועצה האזורית. המליאה תיפגש עם כל בעלי העניין, לפני שתגבש

מוזר שגם במלאת 39 שנים להחלת ריבונות ישראל על הגולן, עדיין יש מי שמתעקש לפקפק בו ומכניס לפיו של רה“מ בגין מילים שלא אמר 39

המתח בין פיתוח ושימור הוא מתח אין-סופי. הדרך הראויה לנהל אותו אינה במאבק בין שוחרי פיתוח ושוחרי שימור, אלא ביצירת אמנה מוסכמת על אודות פיתוח

הדרך הנכונה: ניתוק בין הסוגיה הפלשתינאית לבין השלום עם מדינות ערב וחתימה עמן על הסכמי שלום. בכל זאת, מה לגבי הסכסוך הישראלי–פלשתינאי? בחלקו הראשון של

הדרך לשלום עוברת בהמשך תנופת השלום בין ישראל למדינות ערב. החמיצות שבה קיבל “מחנה השלום” את ההסכמים עם סודן והאמירויות נובעת מכך שהזיזו להם את

יו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צביקה האוזר, ערך ביקור בגולן – נפגש עם מפקד אוגדה 210 ועם חקלאים ב“בראשית” וחנך את כיכר יהודייה, בקצרין

במקום להילחם בשחיתות אמתית, מטריפים את המערכות בהנחיות ניגוד עניינים צדקניות, שאינן אלא כסת”ח לפני עשר שנים, מינתה אותי שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, למועצה

המחלוקת בנושא טורבינות הרוח העלתה לשיח הציבורי טענה כאילו חברי המליאה במוא“ז גולן, שהנם חברים באגש“ח ביישוביהם, נמצאים בניגוד עניינים בתכתובת בקבוצת הווטסאפ של חברי

ראינו בבן הבליעל שרצח את ראש הממשלה, את מי שניסה לרצוח את הדמוקרטיה הישראלית. ראינו בו את מי שניסה להתנקש בכולנו. למרות זאת, שויכנו לצד

במו“מ לשלום עם אויביה, החזיקה ישראל בעמדה המסורתית של “ללא תנאים מוקדמים“. אם וכאשר יעלה שוב נושא השלום מול סוריה, על ישראל לזנוח עמדה זו. לא