רעיון העוועים של נסיגה מהגולן מצא את המקום הראוי לו, בפח האשפה של ההיסטוריה, אך אל לנו להיות שאננים. ממשלת ה“מלא מלא מלא” לא שמה

לנוכח המתח הציבורי שקורע את החברה הישראלית, רבים קוראים להפרדת הדת מהמדינה. פתרון הקסם הזה הוא מקסם שווא ואינו אלא סיסמת סרק מתוך המתח הציבורי

גם אם אין חפיפה בין האזרחות ללאום, במהות הדברים, אין הבדל בין ישראלי ויהודי. מבחינה לאומית, היסטורית וזהותית – חד הם “הצימאון להיבלע כולו ברוח

באפריל 1903, לפני 120 שנה, התרחשו פרעות קישינב. שלושה ימי פוגרום. ח.נ. ביאליק היה הדמות הבולטת במשלחת שחקרה מה קרה שם. ב-1906, פרסם את “על

המפגש של “חולקים“, שעסק במהפכה המשטרית, לא העביר מי מהמשתתפים בו מתמיכה להתנגדות, או להפך,  אבל לפחות השיח התנהל בצורה מכבדת ורצינית, כיאה לרוח הגולן

המפלגות החרדיות מקדמות חוק יסוד חדש: חוק יסוד לימוד התורה. על פניו, ראוי. אלא שהצעת החוק נועדה למטרה אחת בלבד – לשריין בחוק יסוד את

נטייה מינית היא תכונה מוּלדת. אדם אינו בוחר את נטייתו. כיוון שכך, אי אפשר לקשור אותה בצורה כלשהי לענייני מוסר. לכן, כפי שאמר אותו האיש

גם למי שמייצג את הרוב, אין מנדט לקרוע את העם ובנושא המהפכה המשטרית, אין רוב בעם למתיימרים לייצג את העם. נאום בהפגנת הימין האחראי, גבעת

על שלושה דברים מדינת ישראל עומדת: על היהדות, על הציונות ועל הדמוקרטיה. שלושה שהם משלב איתן. תוציא אחד מהם – הבניין כלו בסכנה על שלושה

לאחרונה, בערוץ 12, דיווחו על “הקיבוץ” הישראלי שנוסד בקפריסין. הכתבה לא התעכבה על מושגים כמו “ירידה“, “בריחה“, אסקפיזם“, “מולדת“. להפך. היא הציגה בהערצה את האנשים

איראן, שלום עם סעודיה ומהפכה בתשתיות בפריפריה. אלה שלושת העוגנים שהעמיד נתניהו בהצגת ממשלתו. הרפורמה המשפטית נעדרה משם, אבל הפילוג בעם שהיא זורעת מדרדרת את

בפרשת “בא“, שקוראים השבת, מתרחשת יציאת מצרים, האירוע המכונן של העם היהודי. אלא שהעם, שרוי במ“ט שערי טומאה במצרים, חיפש תירוצים לא להיגאל. גם בימינו,

פרופ‘ גדעון ביגר רוצה הסכם שלום עם סוריה תמורת החזרת כל הגולן ועקירת כל היישובים. ההזיה הזאת היא שעון מעורר לאלה מתוכנו, המתנגדים לתכנית הלאומית