רוח של הקצנה, קיטוב וקרע לאומי מנשבת בחברה הישראלית. עלינו לבנות מחדש את המיינסטרים הישראלי – הציוני, הממלכתי, הדמוקרטי, השפוי רוח רעה מאיימת על החברה
בדצמבר 81', כשחוקק בישראל חוק הגולן, התקבל הדבר בזעם בעולם. אף לא מדינה אחת הכירה בריבונות הישראלית על הגולן. בעיקר לא ארה"ב. כעת, נקרתה ההזדמנות
הציונות הקטסטרופלית מבטאת הכרח להבטחת שלומם של היהודים, באמצעות מדינה יהודית ריבונית חזקה, כלקח מן הגולה, מן הרדיפות והפוגרומים ובעיקר – כלקח מן השואה. תוצאותיה
כך קראו ילדיו הקטנים לפרופ' משה ראובני. "מכון שמיר למחקר" נפרד ממנהלו ב-20 השנים האחרונות, באירוע צנוע ומכובד ב-1990, הצטרף למכון לחקר הגולן חוקר חדש,
סיר לורנס אוליפנט, היחיד שיש רחוב על שמו בקצרין, היה אוהב גולן ידוע והראשון שייחס, בכתובים, את חורבות אום אל קנאטיר לבית כנסת יהודי. בחודש
40 שנה מלאו למותה של גולדה מאיר. איש ממפלגת העבודה לא נכח בטקס האזכרה הממלכתי, לראש הממשלה שהרגישה אחראית למחדל יוה"כ ומעולם לא קיבלה קרדיט
הכול מתחיל בפרט, לכאורה "האזרח הקטן", אך תפקידו גדול. לקיחת האחריות שלו על עצמו, סביבתו, קהילתו ועמו היא הבסיס להתנהלות חברתית תקינה. הוא וכולם לאחר
הדילמה הלבנונית קשה מאוד: לתקוף עכשיו, במחיר דמים, שעה שעדיין מתקיימת הרתעה מול חיזבאללה? או לדחות ובינתיים האויב מצטייד ומשתכלל? לא פשוט בעשרים השנים הראשונות,
אין בחוק "נאמנות בתרבות" כל הגבלה או צנזורה על כל מעשה אמנות שהוא. החוק מציע להפחית מימון, או לא לממן כלל אמנות הפוגעת ב-5 קריטריונים
בנאומו, כשלושה חודשים וחצי טרם הכרזת המדינה, מדגים בן-גוריון מנהיגות אמתית מהי, כולל לקיחת אחריות, מה שכה חסר במנהיגות של ימינו 45 שנה מלאו בימים
יש קיטוב בחברה הגולנית. הקיטוב הזה קיים כבר שנים רבות והבחירות לראשות המועצה רק הציפו אותו. מחובתנו למחוק אותו ולחזור לרוח ה"ביחד" שאפיינה אותנו שנים
ב-1953, הקים אריק שרון את יחידת הקומנדו 101, שפעלה כחמישה חודשים בלבד ושינתה את כל פניו של צה"ל ואת מאזן הכוחות מול המסתננים. 65 שנה
