ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל על הגולן לא נפלה כרעם ביום בהיר. קדמו לה פעולות רבות, במשך עשרות שנים, נדבך ועוד נדבך, שלב ועוד שלב
ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל על הגולן היא בשורה גדולה וחשובה למדינת ישראל; בשורה היסטורית. היא מהווה נדבך נוסף בפעולות שהפכו את הגולן לחלק בלתי נפרד מישראל. ללא היסודות, וללא כל הנדבכים שהונחו לאורך השנים, ההישג הזה לא היה קורה. לא הגיע פתאום קוסם ועשה “הוקוס פוקוס”. ביום הזה, חשוב שנזכור ונזכיר את כל הנדבכים שקדמו.
החלו בכך נציגי הקיבוצים ביישובי המועצה האזורית גליל עליון, שהתכנסו בגדות המופגזת, במבניה המחוררים, 12 יום אחרי שחרור הגולן במלחמת ששת הימים והחליטו לקחת אחריות, לקום ולעשות מעשה, בלי להמתין לממשלה ובלי להמתין לאף אחד אחר ולהקים התיישבות ציונית בגולן.
נדבך נוסף הוא קומץ החלוצים שעלו 5 שבועות בלבד לאחר מלחמת ששת הימים, למחנה הסורי הנטוש עלייקה, הקימו את קיבוץ גולן (לימים – מרום גולן), חלוץ היישובים בגולן בפרט ומעבר למה שהיה “הקו הירוק” בכלל.
נדבך נוסף הם הממשלה והגורמים המיישבים, שדחפו את ההתיישבות בגולן ונתנו לה את הגיבוי הממלכתי. בראש ובראשונה, ייזכרו לטוב ראש הממשלה לוי אשכול והשרים יגאל אלון וישראל גלילי. יגאל אלון הוא הראשון שדרש, כבר ב-1968, את סיפוח הגולן
נדבך נוסף הם הקיבוצים והמושבים, חילונים ודתיים, שעלו בשנים שלאחר שחרור הגולן ליישב את הגולן ולהפוך אותו לישראלי.
נדבך נוסף הם הממשלה והגורמים המיישבים, שדחפו את ההתיישבות בגולן ונתנו לה את הגיבוי הממלכתי. בראש ובראשונה, ייזכרו לטוב ראש הממשלה לוי אשכול והשרים יגאל אלון וישראל גלילי. יגאל אלון הוא הראשון שדרש, כבר ב-1968, את סיפוח הגולן לריבונות ישראל.
נדבך נוסף הם תושבי הגולן שגם מכת פינויים במלחמת יום הכיפורים לא הרתיעה אותם ולא שברה את רוחם. תוך כדי הקרבות, הם החלו לעלות חזרה, לקומם את היישובים ומיד יצאו בפעולה לתנופת התיישבות, להקמת קצרין, ליישוב מרכז הגולן השומם, למאבק פוליטי ראשון נגד נסיגה בהסדר הפרדת הכוחות.
נדבך נוסף הם חלוצי קצרין, בירת הגולן, שהתארגנו לאחר מלחמת יום הכיפורים ועלו לקרקע ב-1977, בשיתוף פעולה חסר תקדים עם הקיבוצים והמושבים בגולן.
שלוש קריאות, ביום אחד
נדבך נוסף הוא ועד יישובי הגולן, שלאחר ההחלטה על עקירת ההתיישבות בסיני, הבין שכדי להבטיח אחיזה בחבל ארץ, אין די בציונות המעשית ויש צורך בציונות מדינית; יזם את חוק הגולן, שסיפח את הגולן לריבונות ישראל, חולל מאבק ציבורי למען החוק והחתים מאות אלפי אזרחים על העצומה להחלת הריבונות.
נדבך נוסף הוא צעדו המדיני הנועז של בגין, שנענה למאבק של תושבי הגולן ובעיתוי מתאים, הוביל את הכנסת לחקיקת חוק הגולן, בשלוש קריאות, ביום אחד.
נדבך נוסף הוא מאבקם של תושבי הגולן נגד מסירת הגולן לסורים וחורבן יישובי הגולן ורתימת רובו של עם ישראל למאבק “העם עם הגולן”. מול 5 ראשי ממשלה – רבין, פרס, נתניהו, ברק ואולמרט, שנשאו ונתנו על נסיגה מהגולן, לא הרכנו ראש והובלנו מאבק מנצח.
נדבך נוסף הוא הרחבת יישובי הגולן, בשנים שלאחר עשור של מאבק.
נדבך נוסף – חוק יסוד משאל עם, שעליו נאבקנו במשך עשרים שנה, עד חקיקתו הסופית ב-2014.
נדבך נוסף הוא היוזמה שנראתה דמיונית, של צביקה האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה והיום מועמד ברשימת “כחול לבן” לכנסת, לפעולה למען הכרה בין-לאומית בריבונותנו על הגולן. האוזר הקים את היחדה למען הגולן, שיזמה ודחפה את המהלך. יבורך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהצטרף ליוזמה והפעיל את מאמציו ואת קשריו המדיניים לקידום היוזמה. כמובן, ראוי לברכה נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, שקיבל את ההחלטה ההיסטורית.
יש עוד מה לעשות
ההישג הוא גדול, אך יש עוד מה לעשות כדי לקדם את היעד הציוני של אחיזתנו בגולן, הן במישור הציונות המעשית והן במישור הציונות המדינית.
במישור הציונות המעשית: הכפלת ההתיישבות היהודית בגולן, בכלל ובקצרין, בפרט ולאחר הפסקה ממושכת – הקמת יישובים חדשים בגולן.
במישור הציונות המדינית: להביא לחקיקה של בתי הנבחרים בארה”ב, המכירה בריבונות ישראל על הגולן, כדי לעגן את הכרזת טראמפ, כך שלא תהיה תלויה ברצונו הטוב (או הרע) של נשיא בעתיד. לשם כך, יש לפעול לתמיכה דו-מפלגתית, של הרפובליקנים והדמוקרטים כאחד, בחוק כזה. השלב הבא – להביא להכרה של עוד ועוד מדינות בריבונות ישראל על הגולן.
עתיד גבולה הנוכחי של ישראל, כשהגולן הוא חלק בלתי נפרד מישראל, להיות גבול של שלום. זה יקרה, כשגם הסורים ישלימו עם ריבונות ישראל על הגולן. אבל עד שזה יקרה, הם צריכים לעבור שלב מוקדם – השלמה עם קיומה של ישראל.
