זאת הכותרת תחתיה מתארגן גרעין “חגי” להתיישבות בגולן. הגרעין, על שם חלל “צוק איתן”, רס”ן חגי בן ארי, בן מושב נוב, פתוח לכול ולכולם
עשרים שנה, מאז אזרוח נמרוד, לא קם יישוב חדש בגולן. כעת, כשנפתחה הדלת, עם החלטתו של ראש הממשלה על הקמת יישוב חדש על שם טראמפ (אם כי, למען האמת, זה לא בדיוק יישוב חדש, אלא שיקומו של היישוב “ברוכים”), נשאלת השאלה – מי יהיה הגוף הנושא האנושי, מי ירים את הכפפה ויקים את היישוב? אני שומע חששות מפני נהירה של משפרי דיור ונדל”ניסטים.
מתברר, שהפטיש של ההחלטה על הקמת יישוב חדש, מצא סדן שהוכן עוד קודם ליוזמה – גרעין משפחות צעירות להתיישבות חדשה בגולן. גרעין “חגי”, הנושא את שמו רס”ן חגי בן ארי, בן מושב נוב, שהתמנה לתפקיד מפקד סיירת צנחנים, ועוד בטרם נכנס לתפקידו נפצע פצעים אנושים בקרבות “צוק איתן” ונפטר כעבור כשנתיים וחצי.
הגרעין מונה קרוב לשלושים משפחות וחבריו מאמינים שכעת, כשהחלו להפיץ את הבשורה מעבר לשיטת “פה ואוזן”, שבה פעלו בחודשים האחרונים, תצטרפנה עוד משפחות רבות.
לאחר מספר פגישות עם פעילי הגרעין, אני יכול לאפיין אותם, בראש ובראשונה, כחבורת אידאליסטים, נושאי חזון, נושאי בשורה, שהאתגר שלהם הוא הרבה מעבר לעצמם, כיחידים, כגרעין וכיישוב בדרך. אם חבורות של אידאליסטים עלולות להגיע לקנאות וקיצוניות, כפי שקורה לא אחת, בגרעין “חגי” זה לא יקרה, כיוון שהפתיחות, הקבלה, הפלורליזם והכבוד לאחר הם בלב האידאל שלהם. “אנחנו רוצים להציב אתגרים חדשים, אידאלים גדולים”, הם אומרים.
החזון שהגרעין נושא כבר נוסח בפגישותיו. הם מגדירים את היישוב שבכוונתם להקים: מושב מעורב, סביבתי, חברתי. עיקרי החזון:
חבר בגרעין: “רעיון החיבור משמעותי לנו מאוד. לא מדובר במובן של חלוקה נוקשה – 50:50 בין חילונים ודתיים, כפי שקורה ביישובים אחרים, אלא בקהילה בעלת בסיס חזק של זיקה לעם ישראל, לציונות, ליהדות ולחבר את כל האנשים לבסיס הזה, במובן הרחב ביותר”
1 . הקמת התיישבות חדשה במרחב הגולן, כחלק מתנופת הפיתוח של האזור ומתוך הצורך ההולך וגובר של התיישבות מעורבת המחוברת לאדמה
2 . התיישבות שתביא אִתה רוח של חיבור לאדם ולאדמה, מתוך תקווה ואמונה שהחיבורים בין האנשים ובין האדמה טבעיים לנו ומתוך תקווה לייצר מודל לחיקוי לסביבה הקרובה והרחוקה
3 . בניית קהילה ייחודית, שמושתתת על יצירה פרטית ומשותפת, בה כל אחד מחברי הקהילה תורם ליצירה, מתפתח ממנה ובעל השפעה בתהליכי קבלת ההחלטות
4 . הקהילה תשאף לפיתוח וקידום הגולן והסביבה הקרובה במובנים של חברה, סביבה וכלכלה, על בסיס העקרונות הבאים: קהילה מעורבת, אדמה וסביבה, מעורבות חברתית
כל אחד מהעקרונות מפורט במסמך החזון לפרטים מעשיים, שיוצקים בו תוכן, כך שלא יישאר סיסמה ערטילאית.
רוח הגולן
יוזם הגרעין הוא שגיא חדשי, בן רמת מגשימים, שיצא בשאלה, התחתן עם אישה דתייה, היה לו ברור שרצונו הוא לבנות את ביתו בגולן והתברר לו שהדבר לא פשוט. “ביישובים חילונים, קשה לנו לחיות בשל אורח החיים של אשתי. ביישובים הדתיים, כולל בביתי שלי, לא מוכנים לקבל אותי, כי איני דתי”. אבל חשוב לו מאוד לחיות בגולן. “זה חלק מתנאי ההסכם עם אשתי. כאן נולדתי, גדלתי, התחנכתי ואני מחובר למקום, לרוח הגולן, לטבע של הגולן”.
רוח הגולן! אותו צירוף מילים שכבר שנים רבות שגור על פינו, ואנו מתעקשים לא להגדיר אותו. אולי חדשי יגדיר לנו אותו? “רוח הגולן היא קודם כול הקהילתיות. הקהילתיות ביישוב, והקהילתיות הכלל-גולנית. רוח הגולן היא ערכים של ציונות, התיישבות, חקלאות. את הערכים האלה ספגתי בבית ובגולן. אני רוצה לחוות את הרוח הזאת בחיי ובחיי משפחתי ואת זה אפשר לחוות רק כאן. רק בגולן”.
שגיא מתגורר היום ברמת מגשימים בשכירות והחל לחפש את הדרך לצאת מתוך הקופסה, כדי שיוכל לבנות את חייו בגולן. מתוך המאזניים האלה, בין הרצון לחיות בגולן לבין חוסר היכולת למצוא היכן (רשימת ההמתנה בנטור, הקהילה המעורבת, היא אין-סופית), צמח רעיון הגרעין, לאחר ששגיא ואשתו מצאו שותפים לדרך, זוג מעורב נוסף, שחפץ לחיות בגולן ולא מצא יישוב המתאים לאורח חייו. הם לִבְּנוּ את הבעיה, והגיעו לפתרון: התיישבות חדשה.
מרבית חברי הגרעין אינם חפצים ששמם יתנוסס בעיתון וכמובן שאני מכבד את רצונם. בשיטה של חבר-מביא-חבר, התפשטה השמועה והגיעה לצעירים אידאליסטים, מחפשי אתגרים, שחלומותיהם דומים והם גמרו אומר להגשים אותם יחד; חלקם בני הגולן, כולם אוהבי הגולן.
קהילה משותפת של חילונים ודתיים היא בלבת חזונם ושאיפותיהם של חברי הגרעין.
“רעיון החיבור משמעותי לנו מאוד”, אומר חבר בגרעין. “לא מדובר במובן של חלוקה נוקשה – 50:50 בין חילונים ודתיים, כפי שקורה ביישובים אחרים, אלא בקהילה בעלת בסיס חזק של זיקה לעם ישראל, לציונות, ליהדות ולחבר את כל האנשים לבסיס הזה, במובן הרחב ביותר.
“אנו רוצים מגוון רחב של אנשים: חילונים, דתיים, רפורמים, קונסרבטיבים, מכל הגוונים וכל הזרמים. מה שחשוב לנו הוא המפגש, השיח, הלימוד, הליבון. יעלו שאלות של בית הכנסת, התרבות, השבת ביישוב, המשפחה. לא בטוח שנגיע לתשובה בכל דבר, אבל הנושאים הללו יהיו חלק מהותי מתוך השיח. אנחנו פתוחים מאוד, לכול ולכולם. הבסיס הוא הערכים היהודיים שחשובים לכולנו, הצביון היהודי, אך כל אחד מפרש אותם וחי אותם אחרת ואנו מכבדים ומקבלים את כולם”.
אור לחברה הישראלית
אחד הדגלים המרכזיים של הגרעין הוא המשימתיות, לא רק למען יישובם, לא רק למען הגולן, אלא למען החברה הישראלית כולה. בין השאר, בכוונתם לשלב ביישוב בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכון.
“יש בגולן איכות חיים גבוהה ושקט פוליטי ודווקא עובדה זו דורשת מאתנו לחשוב כיצד להיות אור לחברה הישראלית”.
בפגישות הראשונות עם הנהגת הגולן, התגובה הייתה צוננת במקצת. הסבירו להם שעל פי תמ”א 35, אי אפשר להקים היום יישובים חדשים בישראל.
“החלטנו שאנחנו ממשיכים, כי הרעיון היה חזק יותר מה’לא’ הזה”.
הקבוצה נפגשה עם אנשי ציבור ועם דמויות מרכזיות בגולן והמשיכה להיפגש עם המועצה. השינוי התחולל בעקבות ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית בגולן והחלטת ראש הממשלה על הקמת יישוב חדש. או אז, נפתחו הדלתות. חברי גרעין “חגי” נחושים להיות הגוף שיקים את היישוב החדש.
מן הסתם, הם היו מעדיפים שהיישוב ייקרא על שמו של חגי בן ארי. איך הם חיים עם החיבור לשמו של טראמפ?
“אנחנו עוד לא מתעסקים בזה. ביום שנצטרך להתמודד עם שם ליישוב – נדבר. החזון, העקרונות, צורת החיים, זה מה שחשוב. אנו מברכים על ההכרה האמריקנית בריבונותנו על הגולן. אנו מברכים על המהלך של הקמת יישוב חדש. אם צריך שזה יהיה שמו של היישוב, זה דבר משני בעינינו”.
גם את העובדה שב”ברוכים” חיות היום משפחות אחדות, הם רואים בחיוב רב. אין להם כל כוונה לדחוק את רגליהן – ההפך הוא הנכון.
“בתור קבוצה מגוונת, שהמגוון החברתי הוא חלק מהחזון שלה, כששמענו על האנשים שגרים שם, ברור שאנחנו חייבים לנהוג בשיא הרגישות ובשיא הכבוד כלפיהם. אנחנו רוצים להיפגש אתם וככל שזה תלוי בנו, הם יהיו חלק מן הגרעין”.
בהצלחה!
