להכיר את העבר מקרוב? אולי להשאיר אותו חבוי במסתוריו? כל ארכיאולוג וחוקר מתלבט בזה. האמת היא שככל שחושפים יותר – מתרבים סימני השאלה. “כנס קצרין והגולן לארכיאולוגיה” ה-6 נערך בקצרין, בל”ג בעומר
האם נכון להשאיר אתרים היסטוריים תחת מסתורין ותעלומה, או שרצוי לחקור ולחשוף אותם עד תום? שאלה זו לא הייתה חלק מסדר היום ב”כנס קצרין והגולן לארכיאולוגיה”, אבל היא מיקדה התייחסויות רבות.
עורר אותה ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, שבדברי הברכה שלו, סיפר על השקעה צפויה של מיליונים באתר רוג’ם אל הירי, אך הוסיף: “אבל תשאירו קצת תעלומה, קצת מסתורין”. פרופ’ יוני מזרחי, שחפר וחקר ברוג’ם אל הירי, פתח את דבריו בהצהרה שרוג’ם אל הירי כבר אינה תעלומה. מגלה גמלא, יצחקי גל, שביקש את רשות הדיבור מבין הקהל, תקף את הרומנטיקה של מסתורין ודיבר בזכות המחקר והמדע, שתפקידם לגלות ולחשוף. אך מי שהיטיב לסכם את המחלוקת היה הארכיאולוג הראשי של הגולן, מטעם רשות העתיקות, אורן זינגבוים. האחרון קבע שככל שאנו חושפים יותר ויודעים יותר – כך נפתחות יותר ויותר שאלות חדשות. אכן, כמעט כל ההרצאות בכנס הסתיימו בהצגת סימני שאלה, שנוצרו או נותרו, דווקא בעקבות החשיפות.
רוקח התחייב שגם בתנופת פיתוח לא נפגע בערכי הטבע בגולן. אפרצב סיפר, שכעולה חדש, מה שחיבר אותו לארץ ישראל ולגולן היו הממצאים הארכיאולוגיים, כמו קצרין העתיקה. “הדרך הטובה ביותר לאהוב את המולדת”, הוא אמר, “היא לגעת בה”
העבר מושך לעתיד
בל”ג בעומר, נערך “כנס קצרין והגולן לארכיאולוגיה” ה-6, שחזר לאולם התרבות בקצרין, לאחר ארבעה כנסים שנערכו במכללת “אוהלו”. בחוץ, נמדדו למעלה מ-40 מעלות חום, אך בתוך האולם, הנוכחים ביקשו שוב ושוב להעלות את טמפרטורת המזגן, כי הם קופאים. הכנס הוא סוג של פגישת מחזור – אותם הפנים כבכל שנה; של שוחרי הארכיאולוגיה וידיעת הארץ והגולן; אנשי הגולן והסביבה.
הכנס נפתח בדברי ברכה של ראשי המועצות בגולן, חיים רוקח ודימיטרי אפרצב ושל המנהל המדעי של “מכון שמיר למחקר”, ד”ר ירון דקל. שלושתם דיברו על חשיבות ההעמקה בהכרת העבר שלנו בגולן, כדי לשאוב את הכוחות למפעל ההתיישבות שלנו בגולן. בלשונו של רוקח: “העבר מושך אותנו לעתיד”. רוקח התחייב שגם בתנופת פיתוח לא נפגע בערכי הטבע בגולן. אפרצב סיפר, שכעולה חדש, מה שחיבר אותו לארץ ישראל ולגולן היו הממצאים הארכיאולוגיים, כמו קצרין העתיקה. “הדרך הטובה ביותר לאהוב את המולדת”, הוא אמר, “היא לגעת בה”.
כבכל כנס, הרצאת הפתיחה הייתה של אורן זיגבוים, מרשות העתיקות, שתיאר את התפתחויות המחקר והפיתוח הארכיאולוגיים בגולן – החל בחפירות המושפעות מצרכי הפיתוח והרחבת היישובים והנחלות, דרך סקרי פיתוח ועד מיזמים קהילתיים וחינוכיים. הוא הקדיש את עיקר דבריו למצודת הרוקאד, מצודה תלמיית בדרום הגולן, סמוך לגדר המערכת עם סוריה, שנחשפה בחפירת, הצלה לפני חמש שנים. מדובר במצודה שנבנתה כנראה במאה ה-3 לפנה”ס, על מפגש הנהרות ירמוך ורוקד. זיגבוים עצמו היה בין מנהלי החפירה.
כותרת המושב הראשון הייתה “ארץ רפאים בגולן”. המושב כלל הרצאה על אתר רוג’ם אל הירי ושלוש הרצאות על הדולמנים בגולן ומחוצה לו. פרופ’ יוני מזרחי, מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, הרחיב בסיפור אתר רוג’ם אל הירי והמחקר עליו, שאותו הוביל בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הארכיאולוגית אניה קליינר, בת מרום גולן, הרצתה על חפירת הצלה של דולמנים במאגר חושן. פירוש המושג דולמן הוא שולחן (דול) אבן (מן) והוא מתאר מבנה אבן, הבנוי משתי אבנים עומדות נטועות באדמה ועליהן מונחת אבן כיסוי.
אורי ברגר, מרשות העתיקות, סיפר בהרצאתו סיפור בלשי, שיותר משעסק בארכיאולוגיה עצמה, עסק במחקר על מחקר ארכיאולוגי. הוא סיפר על מחקר שערך בעקבות מסע של האחים הנסיכים מווילס, יורשי העצר לכתר הבריטי, אלברט ויקטור ואחיו הצעיר, ג’ורג’, לימים המלך ג’ורג’ החמישי. במסע לארץ ישראל, באפריל 1882, הם תיארו מספר דולמנים שזיהו מדרום לכפר ע’ג’אר, בשטחי הנוחיילה, שמצפון וממזרח לתל דן. הממצא תואר בזיכרונותיהם כאחד משיאי מסעם לארץ הקודש. אולם מאז, לא נמצא זכר לאותם דולמנים. ברגר סיפר על שיחזור נתיב מסעם שהביא לגילוי אותם דולמנים. הצגת התמונות של הדולמנים היום, סמוך לאיור הדולמנים מלפני 130 שנה, לא הותיר מקום לספק – אלה הדולמנים המלכותיים.
מג’דוליה
המושב השני הוקדש לאתר מג’דוליה, שלצד הדרך העולה לנטור, שבחפירות בה התגלה יישוב יהודי מהתקופה הרומית.
ערן מאיר, החופר באתר, ציין בראשית דבריו שכל ארכיאולוג בטוח שהאתר שלו הוא החשוב ביותר בעולם והוא שמח להציג כך גם את האתר שבו הוא חופר. אך מי שאולי הפתיע היה חופר עין קשתות, פרופ’ חיים בן-דוד, שבפתח הרצאת הפתיחה של המושב, הצהיר שהאתר במג’דוליה חשוב יותר גם מאתר עין קשתות, אף שאינו יפה יותר. אתר זה מסייע לנו למצוא את החוליה החסרה, בין התגליות ההיסטוריות על היישוב היהודי בגולן בתקופת בית שני, ליישוב היהודי בגולן בתקופה הביזנטית. מה קרה באותן 300 שנה? איך חיו היהודים? איך נראו בתי הכנסת שלהם? מג’דוליה חושף לראשונה את החיים האלה. תגליות מג’דוליה סייעו לו בפיענוח ממצאים משרידי בית כנסת עתיק, שנמצא מתחת לבית הכנסת מן התקופה הביזנטית בעין קשתות (אום אל-קנאטיר).
יוזם החפירה במג’דוליה ומנהלהּ, ד”ר מיכאל אזבנד, הרצה על בית הכנסת שנחפר במג’דוליה ועל קטע הפסיפס שנחשף בו. ערן מאיר, מ”מכון שמיר למחקר” ומכללת “אוהלו” בקצרין, הרצה על מתקן לייצור כלי חרס שנתגלה במקום, שהוא המתקן הראשון מסוגו, שהתגלה באזור בזלתי. ד”ר קייט רפאל הרצתה על כפר ממלוכי מימי הביניים, שהתגלה אף הוא במג’דוליה. רוב הרצאתה הוקדשה לרקע על הממלכה הממלוכית. רפאל אמרה בהרצאתה, שהגולן, שהיום נחשב פריפריה במדינת ישראל, היה מרכז בממלכה הממלוכית, בזכות קרבתו לדמשק, העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בממלכה, אחרי קהיר. היא הציגה מטבע זהב, מסוף התקופה הממלוכית, שהתגלתה באתר.
“זאת היהדות שלי”
המושב השלישי עסק בבתי כנסת שהתגלו בגליל. פרופ’ ג’ודי מגנס, מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ריתקה את הקהל בהרצאה שהייתה גולת הכותרת של הכנס, על תגליות הפסיפס בבית הכנסת הגדול מן המאה החמישית, שנחשף בחוֹקוֹק (ולא חוּקוּק, כפי שאנו נוהגים לטעות). בית הכנסת מרוצף פסיפסים מרהיבים ביופיים, המתארים את סיפורי המקרא (סיפורי שמשון, תיבת נח, יונה הנביא, קריעת ים סוף ועוד), מדרשי חז”ל, גלגל המזלות ואפילו דמויות מן המיתולוגיה היוונית. אילו מין יהודים אלה, ציטטה מגנס שאלות שהופנו אליה, אם הם מציגים את המיתולוגיה היוונית? והשיבה: “אלה יהודים כמוני. זאת היהדות שלי”, בהתכוונה ליהדות שאינה מסוגרת ומסתגרת, אלא פתוחה לעולם, לתרבותו ולאמנות שבו. אחד המאפיינים היפים והמרגשים בפסיפסים הללו הוא שכל הכתובות שבהם הן בעברית.
אחרון הדוברים, אחיה כהן תבור, הרצה על סופה של כורזים היהודית. המסר המרכזי שלו היה שהנה, הוא שוחט את הפרה הקדושה על אודות “אלפיים שנות גלות”, כאשר הוא מוכיח שעד לפני אלף שנה, היו באץ ישראל חיים יהודיים ויצירה יהודית. נדמה לי שהיו בדבריו יותר משמץ של יוהרה. מה הסיפור שלו? האם מישהו מהנוכחים לא ידע על היישוב היהודי בארץ ישראל באותן אלפיים שנה. הרי כל ההרצאות על האתרים היהודיים בגולן עסקו בתקופה הזו. כאשר אנו מדברים על אלפיים שנות גלות, הכוונה לתקופה שבין חורבן בית המקדש ואובדן העצמאות היהודית ועד הקמת מדינת ישראל, שזו תקופה של קרוב ל-1,900 שנה ואנו מעגלים זאת לאלפיים. אמנם כן, לאורך כל תקופת הגלות, הייתה נוכחות יהודית בארץ ישראל ונוצרו בה יצירות חשובות ביותר, כמו המשנה והתלמוד הירושלמי.
הכנס השאיר טעם של עוד וציפייה לכנס השביעי, בשנה הבאה.
