סא“ל במיל‘ בועז רוט, רמת מגשימים, מפקד גדוד בחטיבת מילואים של השריון, מצא עצמו בשבועות האחרונים מגן על הבית, פשוטו כמשמעו
סא“ל במיל‘ בועז רוט, מפקד גדוד בחטיבת מילואים של שריון, סיים בשבוע שעבר תקופה של תעסוקה מבצעית ברמת הגולן, בה הוא גם גר. בסיום התקופה העמוסה הזאת, ישבנו אתו לריאיון סוחף בו הוא סיפר לנו על תקופת התעסוקה המבצעית ועל הסיפוק שהוא מרגיש בידיעה שהוא מגן על האנשים הכי קרובים אליו, בידיעה שהוא מגן על הבית.
ספר על עצמך
רוט: “אני סא“ל במיל‘ בועז רוט, בן 47, נשוי ואב לחמישה. מתגורר ברמת מגשימים, שבדרום רמת הגולן. לפני מספר חודשים, פתחתי את השלוחה הצפונית של חברת ‘ולנס‘, חברה לפיתוח שבבים בתחום התקשורת, באזור צמח שליד הכנרת. כאיש מילואים, אני משרת כמפקד גדוד 8108 שבחטיבה 679, מזה כשנתיים“.
ספר על שירותך הצבאי
“התגייסתי בשנת 1993, לחטיבה 188 של השריון ועברתי מסלול בגדוד 74. יצאתי לקורס קצינים ושובצתי כמפק“ץ בבה“ד 1. בהמשך, שירתי כמפקד מחלקה בגדוד 53, בקו דלעת–בופור, ברצועת הביטחון בלבנון. לאחר מכן, הייתי בפלוגת הצמ“פ ומשם, המשכתי לתפקיד חונך בצאלים. בתקופת השירות כחונך, בבסיס צאלים, גם הכרתי את אשתי, ששירתה כקצינת מרגמות וכעוזרת קצין המבצעים בבסיס. בשנת 1998, השתחררתי ושובצתי במילואים כמפקד מחלקה בגדוד 8108. כחלק מהתפקיד, לקחתי חלק במלחמת לבנון השנייה ומשם, המשכתי בשרשרת התפקידים, עד שהגעתי לפקד על הגדוד בו התחלתי את המילואים“.
מהו תפקיד הגדוד שלך?
“במהלך השבועות האחרונים, קיבל הגדוד שלי את משימת ההגנה על גזרת דרום רמת הגולן, בחטמ“ר 474. ככוח צבאי בגזרה, המשימה שלנו היא לבצע פעילויות מבצעיות המרחיקות איום ודוחקות את האויב הרחק מגדר הגבול. המטרה הגדולה היא גבול שקט, לוודא שתושבי דרום רמת הגולן חיים בביטחון, שלא ירגישו את הגבול הקרוב ואותנו, כצבא. אנחנו כאן כדי להבטיח שהתושבים יוכלו לחיות את החיים שלהם בשגרה ולסמוך עלינו שאנחנו שומרים עליהם ועושים את התפקיד שלנו על הצד הטוב ביותר“.
רוט: “אני פתאום מבין עד כמה הצבא עושה ופועל ליד הבית שלי, על מנת שנוכל לחיות את החיים שלנו בשקט ובביטחון. מדובר בהגנה על הבית. אני מלא גאווה לראות את התושבים מחבקים את החיילים, מקימים להם פינות חמות ושולחים עוגות ומטעמים”
זה ממש כאן ממול
איך ההרגשה לשרת ולהגן על הגזרה בה נמצא הבית שלך?
“זו הרגשה אחרת להגיע לשרת בגזרה שאתה גר בה כבר שנים. אני פתאום מבין עד כמה הצבא עושה ופועל ליד הבית שלי, על מנת שנוכל לחיות את החיים שלנו בשקט ובביטחון. מדובר בהגנה על הבית. אני מלא גאווה לראות את התושבים מחבקים את החיילים, מקימים להם פינות חמות ושולחים עוגות ומטעמים בשבתות וסתם באמצע השבוע. הבן שלי סיפר לשכן שהלכתי להגן על הבית. זה הרבה יותר מוחשי, כי זה ממש כאן ממול. יצא לי גם להגיע למקומות שנדיר להגיע אליהם כאזרח, כמו הרכבת החיג‘אזית ונחל הרוקאד וזה בונוס אדיר. העבודה כאן מאוד אינטנסיבית לחיילים ולמפקדים ולמרות שאני משרת כל כך קרוב לבית, יצא לי להיות בו במצטבר בחודש האחרון לא יותר מ-48 שעות. “כשאני במילואים, אני יודע שזה הזמן שלי לבנות את הגדוד ולחזק אותו ממופע למופע, על מנת לשמור על הכשירות התמידית שלו ולכן אני משקיע שם את כל כולי“.
כיצד עברה תקופת התעסוקה המבצעית?
“לאחר מספר שנים של אימונים בלבד, נקראנו לתעסוקה מבצעית שבה אפשר להפעיל את הגדוד באופן מלא ולאורך זמן. אני יכול להגיד בביטחון שיש פה גדוד מקצועי, עם אוסף של אנשים נחושים ומחויבים שהקריבו מעצמם ומהזמן שלהם לצורך הגנה על תושבי המדינה ושיפור הכשירות בגדוד, תוך הבנת האחריות שיש עליהם, לאור אתגרי הביטחון הנוכחיים.
“בנוסף, לאורך כל התעסוקה דאגנו להשאיר את משפחות הלוחמים בתמונה ולחבר אותן לעשייה הגדודית השוטפת. נשות המ“פים קיבלו משלוחי פרחים לשבת ולפעמים, גם ארוחת ערב, על מנת להקל על העומס עם הילדים, כשהבעל לא נוכח. בסוף, ללא התמיכה המלאה של המשפחות, הלוחמים שלנו לא היו יכולים לצאת למשימה ולבצע אותה בשלמותה“.
לסיכום, מהן התחושות אתן אתה יוצא מתקופת התעסוקה?
“אני מסתכל על איך נראה הגדוד לפני שלושה שבועות ואיך הוא נראה עכשיו ואני מלא סיפוק. עלינו מדרגה כגדוד וזה משתקף ברמת המקצועיות שלנו, בפעילויות שביצענו ובחדשנות שהבאנו אתנו לשטח. הפעילויות והתעסוקה המשמעותית שאנו עושים נותנת תוקף ליציאה הממושכת מהבתים. אני גאה ברצינות שהלוחמים שלי הפגינו בכל תקופת התעסוקה המבצעית בכל משימה שהיא, בין מבצעית ובין ביחס אחד אל השני. ביצענו קו איכותי שלא מבייש אף יחידה סדירה וחשוב לי להביע את הערכתי הכנה על הרצינות, המוטיבציה והדבקות במשימה, גאה בכם! בנוסף, אני רוצה שוב להגיד תודה למעסיקים ולבנות הזוג של כולנו, שללא תמיכתם הישירה, היה לנו הרבה יותר קשה לעמוד במשימה“.
