עם הרוח הגבית של הצהרת טראמפ, צצות תכניות לפיתוח רבתי של הגולן. מדברת על רבע מיליון תושבים יהודים בגולן, עד שנת המאה למדינה (עוד 29 שנים) ובין השאר, הקמת שתי ערים חדשות בגולן. אילו חשבתי שהתכנית מעשית – הייתי מתנגד לה
ימים אחדים לאחר הצהרת טראמפ, על הכרת ארה”ב בריבונות ישראל על הגולן, נחשפה ב”כאן ב'”, תכנית של משרד השיכון, בשיתוף עם המועצות בגולן ותנועת “אור”, לפיתוח רבתי של הגולן.
עצם היוזמה לפיתוח משמחת מאוד והלוואי שהדבר יגובה במעשים. אך כששמעתי את פרטי התכנית, תגובתי הייתה שאילו חשבתי שהתכנית מעשית – הייתי מתנגד לה. התכנית מדברת על רבע מיליון תושבים יהודים בגולן, עד שנת המאה למדינה (עוד 29 שנים) ובין השאר, הקמת שתי ערים חדשות בגולן.
משמעות היעד, היא הפיכת הגולן לכְּרָךְ גדול. זה לא מה שנחוץ לגולן וכשאני מדבר על מה שנחוץ לגולן, אין כוונתי רק שזה לא מה שנחוץ לעצמנו; כוונתי, שלא זה הגולן שנחוץ למדינת ישראל.
אני מאמין, שבכל תכניות הפיתוח, יש לשמור על שני עקרונות מרכזיים. האחד הוא הגולן כשמורת טבע לאומית, כאחת הריאות הירוקות החשובות של המדינה. השני הוא צביון הגולן כאזור של קהילתיות כפרית. זהו הייחוד שלנו. זהו הערך המוסף הלאומי שלנו. זהו הייעוד שלנו. אזור של יישובים כפריים ובמרכזם קצרין, בירת הגולן.
ליד: את היישובים הכפריים, ניתן ורצוי להכפיל. יש מקום להקמת יישובים חדשים. מאז ומתמיד, ההתיישבות הציונית הצמיחה צורות חיים יצירתיות, מקוריות ויפות. אם תחודש ההתיישבות, היא תצמיח צורות חדשות נוספות
חידוש ההתיישבות
אין זה אומר, חלילה, שאין לפתח את הגולן. יש ויש. יש מקום לפיתוח והרחבה בלי לשנות את צביוננו. אין להקים ערים חדשות בגולן. קצרין היא עיר הגולן, היא אמורה לקלוט את מסת המתיישבים ולהגיע ל-30-40 אלף תושבים. את היישובים הכפריים – הקיבוצים, המושבים והיישובים הקהילתיים, ניתן ורצוי להכפיל. יש מקום להקמת יישובים חדשים. מאז ומתמיד, ההתיישבות הציונית הצמיחה צורות חיים יצירתיות, מקוריות ויפות. אם תחודש ההתיישבות, היא תצמיח צורות חדשות נוספות. יש לנצל את שעת הרצון שנפתחה בזכות הצהרת טראמפ, כדי לעודד הקמת 3-4 יישובים חדשים ולהיות פתוחים לרעיונות אחרים ולצורות התיישבות קהילתית חדשניות, שיצמחו מן ההתיישבות החדשה.
תמ”א (תכנית מתאר ארצית) 35, שאושרה בממשלה בשנת 2000, שללה הקמת יישובים חדשים בכל רחבי הארץ. אכן, כמעט לא קמו יישובים יהודיים במאה ה-21 ודומה שתם מפעל ההתיישבות הציונית; תם יישובה של הארץ.
אני חושב שזאת טעות. בגליל, היהודים הם מיעוט. בנגב, יש התנחלות בלתי חוקית רבתי של הפזורה הבדואית, בקעת הירדן, שהכול נשבעים לה אמונים, כמעט ריקה מיהודים ואת אחיזתנו בגולן יש לחזק ולהעמיק.
למרות תמ”א 35, קמו בשנים האחרונות מספר יישובים בנגב. הממשלה יכולה לאשר הקמת יישובים חדשים גם בגולן. בכל מקרה, תמ”א 35 הוגדרה כתכנית 2020 ובשנה הבאה, אנו מגיעים לשנת היעד שלה. הגיע הזמן, לפתוח מחדש דיון לאומי בשאלת חידוש ההתיישבות.
אוניברסיטת הגליל
בעיניי, הרעיון של הקמת שתי ערים בגולן הוא שגוי. אך יש בתכנית רעיונות אחרים, יפים וטובים מאוד, כמו שדרוג משמעותי של הכבישים בגולן, כולל רישות הגולן בכבישים נוספים ואנו יודעים שכבישי הגולן הם בעיה חמורה המחייבת שינוי מהיר. התכנית מדברת על רכבת לגולן, שזה רעיון מצוין. פחות התלהבתי מהרעיון של שדה תעופה בגולן.
חשוב מאוד לפתח ולחזק את התשתיות בגולן, כדי לקדם את האכלוס, את התיירות ואת ההשקעות.
ב-52 שנות ההתיישבות בגולן, יצרנו כאן מפעל לתפארת, אך מבחינה מספרית, זו לא הצלחה גדולה. הצלחנו להעלות לכאן 26,000 מתיישבים. הסיבה המרכזית לכך היא שהישראלים אוהבים להתקבץ במרכז הארץ, במישור החוף וסביב ערים גדולות. גם הערבה ריקה וגם בנגב, ככל שמתרחקים מבאר שבע, ההתיישבות הולכת ומידלדלת. גם לגליל העליון, לא נוהרים במשאיות.
איני מציין זאת כדי לרפות ידיים, חלילה. אדרבא, אני מאמין שניתן לשנות את המגמה. עלינו לאתגר את עצמנו בתכניות פיתוח שאפתניות, אך להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. לא להציב יעדים גרנדיוזיים ובלתי ריאליים. ובוודאי לא יעדים שאינם ראויים. הפיכת הגולן לכרך – אינה יעד ראוי.
יש לעודד את הממשלה לפתח לא רק את הגולן, אלא את הגליל המזרחי כולו. אנו חלק מן הגליל המזרחי וספק אם ניתן לפתח את הגולן בנפרד ממנו. התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח הגליל המזרחי היא הקמת אוניברסיטת הגליל.
נְפָתֵּחַ את הגולן באופן שישמור על הגולן האהוב שלנו ועל צביונו המיוחד, למעננו, למען עם ישראל ולמען הדורות הבאים.
