בדצמבר 81′, כשחוקק בישראל חוק הגולן, התקבל הדבר בזעם בעולם. אף לא מדינה אחת הכירה בריבונות הישראלית על הגולן. בעיקר לא ארה”ב. כעת, נקרתה ההזדמנות לכך
מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הציע יגאל אלון לספח את הגולן לריבונות ישראל. כעבור שנה, הוא הציע זאת רשמית, במכתב לרה”מ, בו ביקש להעלות את הנושא לדיון והצבעה בממשלה. אשכול סירב אפילו לקיים דיון.
אשכול היה מגדולי המיישבים של הגולן. ב-52 השנים מאז שחרורו, שליש מהיישובים שקמו בגולן נוסדו בשנה וחצי שבין מלחמת ששת הימים לפטירתו של אשכול והוא היה הדוחף המרכזי להקמתם. הוא האמין שההתיישבות היא הסיפוח האמתי וחשש שאפילו דיון על ריבונות יקים עלינו את ארה”ב ואת העולם והדבר יחבל במאמץ ההתיישבותי.
זו הייתה גם גישתם של חלוצי ההתיישבות בגולן. הם לא עסקו בשאלת הריבונות, שלא עניינה אותם. הם האמינו בציונות המעשית; בעוד דונם ועוד עז, בכך שהתלם האחרון שתחרוש המחרשה העברית יעצב את הגבול.
תגובת ארה”ב על חוק הגולן הייתה קשה. הנשיא רייגן גינה בחריפות את החוק והטיל על ישראל סנקציות – השעיה של המזכר האסטרטגי בין המדינות. ארה”ב יזמה את גינוי ישראל במועצת הביטחון על החלטת הסיפוח
הסכם קמפ-דיוויד טפח על פניהם, כשלראשונה בתולדות הציונות, הנהגה ישראלית החליטה על עקירת חבל התיישבות. לפתע, הם הבינו שסולם הערכים התהפך ולא לעולם חוסן. המשבר הזה חולל את חוק הגולן.
תושבי הגולן הבינו שאין די בציונות מעשית ועליה להיות מלווה בציונות מדינית. הרי הציונות, מראשיתה, צעדה על שתי רגליים אלו. הם פתחו במאבק ציבורי להחלת הריבונות הישראלית על הגולן; מאבק לאומי, ששיאו היה חתימת מאות אלפי אזרחים על עצומה שקראה לסיפוח הגולן. למעלה משנתיים וחצי של מאבק נשאו פרי. ב-14.12.81, הביא ראש הממשלה מנחם בגין את חוק הגולן לאישור הכנסת בשלוש קריאות. מרגע זה, הגולן הוא חלק בלתי נפרד מישראל, לכל דבר ועניין.
ואף על פי כן, כעבור עשור, חמישה ראשי ממשלה ישראליים – רבין, פרס, נתניהו, ברק ואולמרט – נשאו ונתנו על נסיגה מהגולן. המאבק הציבורי, בהובלת ועד יישובי הגולן ובתמיכת המוני “העם עם הגולן”, מצד אחד וסרבנותו של אסד, מצד שני, סיכלו את האסון הלאומי הזה.
חוק הגולן לא מנע, אמנם, את המו”מ, אך בזכותו וכהמשך לו, חוקק חוק יסוד משאל עם, המחייב קיום של משאל עם, כתנאי לנסיגה משטח ריבוני.
תגובת ארה”ב על חוק הגולן הייתה קשה. הנשיא רייגן גינה בחריפות את החוק והטיל על ישראל סנקציות – השעיה של המזכר האסטרטגי בין המדינות (בתגובה בגין ביטל אותו לחלוטין). ארה”ב יזמה את גינוי ישראל במועצת הביטחון על החלטת הסיפוח. אף מדינה בעולם לא הכירה בו.
בכל השנים שחלפו מאז, מעולם לא עלתה בקשה מארה”ב להכיר בריבונותנו על הגולן, כי לא היה כל סיכוי לבקשה זו. התפוררות סוריה שינתה את התמונה. בישראל, התחדש הקונצנזוס הלאומי על הגולן (זולת קומץ סרבני התפכחות) וגם העולם החל להבין שנסיגה ישראלית הייתה מביאה לחוף הכנרת את איראן או את דאע”ש. הנשיא טראמפ, שאינו כבול בדוגמות של וושינגטון, פתוח למהלכים מדיניים חדשניים.
לראשונה, נפתח חלון הזדמנויות להכרה אמריקנית בריבונותו על הגולן.
