הגולן לא היה חלק ממפת ארץ ישראל הז'בוטינסקאית. מדוע למרות זאת החיל בגין את ריבונות ישראל על הגולן? בדצמבר 1991, נערכה בקיבוץ אורטל ישיבה משותפת

נאום השבטים המפורסם של הנשיא ריבלין חילק את האוכלוסייה בישראל לארבעה שבטים. יש הרבה יותר. האתגר הגדול של דורנו הוא להפוך משבטים לעם בנאום השבטים

מלחמתם של עוכרי ההתיישבות הציונית ("הארץ", למשל) בוועדות הקבלה של היישובים הצריכה חקיקת "חוק ועדות הקבלה", חוק שהפחית מאוד את אפשרות הקהילה לבחור את חבריה

א.ד. גורדון תפס את המהפכה הציונית כמהפכה חובקת כול. כל פלגי היישוב ראו בו רועה רוחני, אך הוא עצמו קם כל בוקר לעבודת כפיים מפרכת.

בעוד 26 שנה, שנת המאה למדינת ישראל, תמנה האוכלוסייה כ-20 מיליון נפש. היום, מרוכזת מרבית האוכלוסייה הישראלית בשדרה המערבית של הארץ. זה הזמן להניח את

המחרשה כן קובעת איפה יעבור הגבול, אבל לא היא לבדה. היא צריכה הרבה חורשים ונוטעים וכורמים ורפתנים ואנשי היי–טק מסביבה. פינוי ימית ועקירת גוש קטיף

אם הבן שלך ייפול ויפתח את הראש, אני בטוח שתסור עמו למרפאה הקרובה, כדי שהרופא והאחות יטפלו בו. מה השתבש, שרבים בתוכנו, נוהגים אחרת כאשר

כבר מהקמת הממשלה, היה ברור שתקווה חדשה תלך בכל הכוח על ההחלטה לגולן. בכל הקשת, מימינה ועד כחול לבן, ברורה התמיכה. אבל מרצ? זהו מהפך

איך מאבק נגד טורבינות הרוח הפך למאבק נגד פיתוח הגולן? איך התנגדות למיזם מסוים הופכת ל"דובוני לא–לא"? החלטת הממשלה לגולן צריכה להילמד לפרטיה. לא חייבים

מן הראוי לזכור ולהעלות על נס אותה עמידה הרואית, של יישובי החולה ועמק הירדן, ב-19 השנים שהגולן היה סורי. אותה היאחזות עיקשת באדמה, לאורך הגבול,

בהתרגשות גדולה, הכנסנו ספר תורה, תרומת הרב שוקי הרשקוביץ, למדרשת השילוב בנטור. בדרכה המיוחדת, מעמידה מדרשת השילוב תלמידות ותלמידי חכמים, "דתיים" ו"חילונים" לכאורה, ולמעשה –

אחיזתנו ברמת הגולן מעוגנת בשלושה עוגנים: חוק הגולן, חוק יסוד: משאל עם וגם ההכרה האמריקנית, בינתיים רק בצו נשיאותי, בריבונות הישראלית על הגולן "החלטת הכנסת,

יומיים לפני שנחגוג 40 שנה להחלת החוק הישראלי על רמת הגולן, תעלה ממשלת ישראל לישיבה חגיגית בגולן, שבה תקבל החלטה היסטורית –  התכנית הלאומית לגולן

"ישראל שסועה, פצועה, כואבת ומדממת. היא איבדה את דרכה. לא יהיה בית רביעי לעם ישראל. מדינת ישראל היא ההזדמנות האחרונה של העם היהודי", כותב–מזהיר ארי