בשבוע שעבר, התפרסמה במוסף “הארץ” כתבה על ארגון “השומר החדש“. לאורך כל הכתבה, שזור ניסיון פאתטי לתייג את “השומר החדש” כארגון ימין ואפילו ימין קיצוני

ב-2010, הייתי שותף ליוזמה של עוזי דיין – פורום שמטרתו להחזיר את ערך ההתיישבות למקומו המרכזי בתודעה הציבורית ובשיח הציבורי בישראל. לצערי, היוזמה לא התרוממה. אבל הדבר הטוב שיצא לי מהשתתפותי בה הוא היכרות עם מספר גורמים העוסקים בתחום ההתיישבות, שאינם שייכים לתנועות ההתיישבות ולא הכרתי אותם עד אז. החשוב בכולם הוא ארגון “השומר החדש” (בעיניי, נכון לקרוא לו תנועת השומר החדש, אך אשתמש במונח המקובל בארגון עצמו).

הפורום יצא לסיור בעקבות כמה יוזמות בצפון (שבשבילי הוא דרום…). גולת הכותרת הייתה ביקור בגבעת סנדו. מדובר בגבעה החולשת על מושב ציפורי ובמרכזה, התנוסס דגל ענק, הנצפה מכל הסביבה. פגשנו שם שני חבר‘ה צעירים – יואל זילברמן, בן מושב ציפורי, קצין בקומנדו הימי שהשתחרר כשלוש שנים קודם לכן והקים את המקום, הנושא את שמו של סבא שלו ומתגורר בו. משם, הוא מפעיל פעילים להגנה על החקלאות מפני המתנכלים לה ופוגעים בה. הוא עשה זאת כאשר אבא שלו עמד לוותר על עדר הבקר ושטחי המרעה שלו, בשל הטרור החקלאי, מצד אחד וחוסר האונים של המדינה בהתמודדות עם התופעה, מצד שני.

השני, און ריפמן, בן קיבוץ רביבים, לוחם בסיירת מטכ“ל, בנו של ראש מועצת רמת נגב שמוליק ריפמן ז“ל (שאז עוד היה בין החיים). שם, בגבעת סנדו, החל לפעול ארגון “השומר החדש“. שמענו את יואל ואון, הסתובבנו מעט במקום ונכנסנו לתוך קרוון שהיה שם. על השולחן, הייתה ערמת ספרים, שניכר בהם כי אינם קישוט, אלא ספרים שקוראים ולומדים אותם. ספר “השומר“, כתבי גורדון, כתבי יצחק בן צבי, ספר העלייה השנייה וכד‘. יואל סיפר שיש להם כבר כמה שינ–שינים, שמתנדבים בחקלאות ובהגנה ושמירה על שטחים חקלאיים ובלימוד כתבי גורדון וחבריו. איך כתבה נעמי שמר? “אני ממש שפשפתי את עיניי“.

השילוב הזה, של התיישבות, חקלאות, ביטחון, חינוך, כתבי תנועת העבודה וערכי ההתיישבות העובדת שבה את לבי. התלהבתי והתאהבתי. מאז, אני עוקב אחרי הארגון ועומד בקשר עם מנהיגיו. אז, לא העליתי על דעתי שהארגון הקטן הזה יהיה למה שהוא היום – ארגון ענק, עם 400 עובדים, עם מספר המתנדבים הגבוה ביותר של ארגון כלשהו בארץ, עם רשת בתי ספר, תנועת נוער ועוד ועוד יוזמות. התנופה הזו מעידה על רוח יזמות והנהגה חזקה וסוחפת, אך יותר מכך, על צורך אמתי בחברה הישראלית, צורך שהארגון עונה עליו.

מתוך הכתבה: “לזכות הארגון צריך לזקוף עובדה בסיסית אחת: הם הצליחו היכן שהמדינה נכשלה. במהלך השבועות האחרונים, שוחח מוסף ‘הארץ‘ עם שורה של חקלאים בצפון ובדרום שסיפרו כי הארגון עשה עבורם נפלאות בהגנה על שטחיהם

באו לקלל – יצאו מברכים

בשבוע שעבר, התפרסמה במוסף “הארץ” כתבה גדולה על הארגון. בעיניי, הכתבה הזאת היא מעשה בלעם, שבא לקלל ויצא מברך. לאורך כל הכתבה, שזור ניסיון פאתטי של הכותב, הילו גלזר, לתייג את “השומר החדש” כארגון ימין ואפילו ימין קיצוני. את העובדה שהארגון מגדיר את עצמו כא–פוליטי, אך כמזוהה עם מפא“י ההיסטורית, הם מציגים כמסווה. הם מספרים שהארגון מקבל תרומות מגופים התורמים לארגוני ימין, אך גם מארגונים המזוהים עם השמאל הציוני. את התרומה מימין הם מציגים כהוכחה שזה ארגון ימין. את התרומה משמאל הם מציגים כאי הבנה של התורמים למי הם תורמים…

הם מספרים על שיתוף הפעולה של התנועה הקיבוצית עם הארגון ועל כך שרבים מהחקלאים שנהנים מן הפעילות של הארגון הם “קיבוצניקים ומושבניקים שנטועים בשמאל” ומציינים ש“הם בהחלט מכירים תודה על פעילותם“, ומציגים זאת כאנומליה. כאשר מסופר שם על חוות שהם מקימים בכפרים דרוזים ובדואים ועל פעולה להגנה על חקלאים בדואים, הם אומרים שזה מנוגד לפעילות שנועדה להגן על שטחי החקלאות מפני “הערבים” וכו‘ וכו‘ וכו‘.

אך הניסיון הזה באמת נשמע מגוחך לאור העובדות המוצגות בכתבה. הם ניסו בכל מאודם  לקלל, אך באמת יצאו מברכים. בסופו של דבר, הכתבה מציגה את הארגון ביופיו ובתרומתו הגדולה לחברה הישראלית. “לזכות הארגון צריך לזקוף עובדה בסיסית אחת: הם הצליחו היכן שהמדינה נכשלה. במהלך השבועות האחרונים, שוחח מוסף ‘הארץ‘ עם שורה של חקלאים בצפון ובדרום שסיפרו כי הארגון עשה עבורם נפלאות בהגנה על שטחיהם“. הם מדגימים זאת דרך סיפור ההצלה של ענף הבקר ברמות מנשה, קיבוץ של השומר הצעיר, המזוהה עם מרצ.

בכתבה נאמר שהארגון הכניס לשיח את המושג “טרור חקלאי” (במקום “פשיעה חקלאית“). איני יודע אם זה נכון, אך המושג נכון ומדויק. זו לא רק פשיעה פלילית, אלא בעיקר פשיעה לאומנית אלימה, שנועדה לנשל את היהודים מאדמותיהם החקלאיות. ומה זה אם לא טרור?

בשפה שלנו

אני גאה בקשר המיוחד של הגולן עם “השומר החדש“. יואל זילברמן בנה את ביתו במושב נטור שבגולן וכך גם אנשים נוספים מראשי הארגון. כל היישובים החילונים בגולן מחנכים את ילדיהם ב“תנועה החדשה“, הפועלת עם השומר החדש.

אני גאה במיוחד בקשר של אורטל עם “השומר החדש“. באורטל, פועל בית ספר חקלאי של “השומר החדש” – “אדם ואדמה“, שתלמידיו עובדים בחקלאות מהשכם בבוקר עד הצהריים, לאחר מכן לומדים ובערבים, מנהלים פעילות חברתית, תרבותית ורעיונית

אני גאה במיוחד בקשר המיוחד של אורטל עם “השומר החדש“. באורטל, פועל בית ספר חקלאי של “השומר החדש” – “אדם ואדמה“, שתלמידיו עובדים בחקלאות מהשכם בבוקר עד הצהריים, לאחר מכן לומדים ובערבים, מנהלים פעילות חברתית, תרבותית ורעיונית. תנועת הנוער באורטל היא “התנועה החדשה” ובתי הצעירה, תמר, מדריכה בה. בוגרי צבא בתכנית של הארגון, “מאהל ומגדל“, פעלו ועבדו בחקלאות באורטל. שלושה מחברי אורטל הם בעלי תפקידים בארגון.

כשיצאו מהמפגש הראשון בנושא הקמת “אדם ואדמה” באורטל, כך סיפרו לי, אמרו אנשי השומר החדש זה לזה: “הם מדברים ממש בשפה שלנו“, ואילו רן, מי שהיה אז מזכיר אורטל והוביל את המהלך, והיום הוא מנהל “אדם ואדמה“, ציין בסיפוק: “הם מדברים אורטלית“.