מבצע “חומת מגן“, בפסח 2002, שבר את תשתיות הטרור ביו“ש וגם אחרי 20 שנה, תוצאותיו ניכרות. המבצע–התאום, שאמור היה להיות בעזה, בוטל
את ליל הסדר תשס“ב, 2002, לא יוכל לשכוח כל מי שכבר עמד אז על דעתו. הלילה הנורא שבו התבצע אחד הפיגועים הקשים ביותר בתולדות המדינה, טבח ליל הסדר במלון “פארק” בנתניה. שעה שהסבנו אל שולחן הסדר, לחגוג את חג חירותנו, מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך ליל הסדר שנערך במלון, רצח 30 ישראלים ופצע 160.
למחרת, חדר מחבל לבית משפחת גביש באלון מורה ורצח את האב, האם ושני ילדיהם.
אירועים אלה היו שיאו של חודש מרץ השחור, שבו נרצחו 135 ישראלים. חודש זה היה שיאה של מתקפת הטרור הפלשתינאית בהובלת ערפאת, שהחלה, על פי תכנון מוקדם, בספטמבר 2000 ויצאה לפועל אחרי שערפאת דחה את הצעתו של ברק להקמת מדינה פלשתינאית עצמאית ובירתה ירושלים, בקווי 67′, עם חילופי שטחים קלים. במתקפת הטרור הזו, נרצחו למעלה מאלף ישראלים, במסעדות, אוטובוסים, קניונים ודיסקוטקים; רבים מהם נשים, ילדים וזקנים. הישראלים חיו באותה תקופה בתחושת אימה.
מתקפת הטרור הזו היא המשך לגלים קודמים, מאז הסכם אוסלו, שבו ישראל הכירה באש“ף, אפשרה לרב–המרצחים ערפאת וצבאו להתמקם תחילה בעזה ויריחו ובהמשך, בשאר ערי יו“ש, תמורת התחייבותו לשים קץ למאבק המזוין ולטרור נגד ישראל.
“איפוק הוא כוח“
במשך תקופה ארוכה ישראל המשיכה להתייחס לאויב שהוביל את הטרור כפרטנר וכשותף לשלום. רוב מוחלט מקרב הפלשתינאים, שחיו תחת שליטת הרש“פ ביו“ש וברצועת עזה, ראו חייל ישראלי רק בטלוויזיה, במשך שש שנים. גם במהלך מתקפת הטרור, ישראל הבליגה והכילה את הטרור. גם כאשר מדי יום, ירו הפלשתינאים אל שכונת גילה בירושלים, חלף זמן רב עד שישראל הגיבה. שטחי הרש“פ נתפסו כישות שכנה, החתומה עמנו על הסכם וצה“ל נמנע מלפעול בתוכה. במהלך מתקפת הטרור, “האינתיפאדה השנייה” בכיבוסית, החלו פעולות של צה“ל בתוך שטחי הרש“פ, אך מאוד בהיסוס ובקטן.
אין מכונת מלחמה מתוחכמת יותר מאשר אדם עטוף חגורת נפץ, שנחוש להתאבד ובמותו להרוג יהודים רבים ככל האפשר. איך אפשר להגיע לאחד כזה? ואם מגיעים אליו – מה כבר אפשר לעשות לו? להרוג אותו? הרי הוא רוצה למות
התודעה השלטת הייתה שאין מה לעשות נגד טרור המתאבדים. אין מכונת מלחמה מתוחכמת יותר מאשר אדם עטוף חגורת נפץ, שנחוש להתאבד ובמותו להרוג יהודים רבים ככל האפשר. איך אפשר להגיע לאחד כזה? ואם מגיעים אליו – מה כבר אפשר לעשות לו? להרוג אותו? הרי הוא רוצה למות. מומחים למלחמה בטרור, בארץ ובעולם, הסבירו שאת הטרור הזה אי אפשר לנצח. לכך נוספה התובנה, שערי הרש“פ הפכו למלכודות טרור שניסיון להיכנס אליהן ולכבוש אותן יהיה מלכודת מוות לחיילי צה“ל ויביא להרג המוני של אלפי חיילים.
גישת “איפוק הוא כוח“, של אריק שרון, הייתה הצידוק להיעדר תגובה קשה, אך מצד שני, היא טענה זעם מצטבר בכלל החברה הישראלית. זעם זה הביא ללגיטימציה מקיר לקיר לפעולה גדולה נגד הטרור, כאשר הוחלט עליה, בפסח תשס“ב – מבצע “חומת מגן“.
מבצע “חומת מגן“
הייתה זו הפעולה המוצלחת ביותר במלחמה בטרור, מאז קום המדינה וספק אם היה ניצחון כזה על הטרור במדינה כלשהי בעולם. צה“ל כבש מחדש את מרבית ערי יו“ש והשמיד את תשתית הטרור. צה“ל הטיל מצור על המוקטעה, מפקדתו של רב–המרצחים ערפאת, האיש שהנהיג את הטרור נגד ישראל עשרות שנים. לוחמי צה“ל עצרו בחדר ליד לשכתו של ערפאת ורק קיר אחד חצץ ביניהם. מסיבות של לגיטימציה בין–לאומית, שרון גזר על צה“ל איפוק ורב–המרצחים נותר בחיים ולא נעצר.
היה זה מבצע מוצלח מאוד. עד היום, בחלוף עשרים שנה, האויב טרם הצליח להשתקם ולחזור ולו לחלק קטן מיכולותיו ועוצמתו. הדבר החשוב ביותר הוא שהמבצע לא היה זבנג וגמרנו, שאפשר למחבלים להתארגן מחדש, כפי שהמחבלים בעזה מתארגנים מחדש אחרי כל מבצע נגדם, אלא חולל שינוי שנמשך כבר עשרים שנה – צה“ל אמנם נסוג משטחי הרש“פ, אך החזיר לעצמו את חופש הפעולה ולוחמיו, לצד לוחמי השב“כ ומג“ב, פועלים באופן חופשי באותם אזורים ועוצרים מדי לילה מחבלים במיטתם, בטרם יספיקו לבצע את זממם. בכך, מסכלים כוחות הביטחון מאות פיגועים בשנה ומצילים את חייהם של אלפי ישראלים.
הכישלון של מבצע “חומת מגן“, הוא ההימנעות מביצועו גם ברצועת עזה. כלוחם בחטיבת הצנחנים הדרומית, “שועלי מרום“, גויסתי בצו 8 לגל השני של המבצע, שנועד להיות ברצועת עזה. התאמנו בצאלים למבצע והתפקיד שלנו היה לפרוץ את ציר “פילדלפי“. ברגע האחרון, שרון קיבל רגליים קרות וביטל את המבצע. התירוץ היה שתכנית המבצע דלפה לתקשורת. אנו נשלחנו לטול כרם, שם איבדנו את חברנו אורן צלניק וחיילים אחדים נפצעו.
אילו יצא המבצע לפועל גם ברצועת עזה, היה נחסך כל ירי הרקטות על הנגב המערבי בעשרים השנים האחרונות. היו נחסכים מבצעי “עופרת יצוקה“, “עמוד ענן“, “צוק איתן“, “שומר החומות” ומה שביניהם
אילו יצא המבצע לפועל גם ברצועת עזה, היו נחסכים מאתנו כל סבבי טרור הרקטות. ריסוק תשתית הטרור בעזה היה משבית לחלוטין את יכולות שיגור הרקטות וחופש הפעולה של צה“ל היה מוריד את האיום מרצועת עזה לרמה של האיום מיו“ש. היה נחסך כל ירי הרקטות על הנגב המערבי בעשרים השנים האחרונות. היו נחסכים מבצעי “עופרת יצוקה“, “עמוד ענן“, “צוק איתן“, “שומר החומות” ומה שביניהם. אם וכאשר יחודש הטרור מרצועת עזה, מן הראוי שצה“ל ייצא לפעולה קרקעית ברוח “חומת מגן” גם בעזה, ישמיד את תשתית הטרור וישיב לעצמו את חופש הפעולה ברצועה.
“בין גבולות“
ב“7 ימים“, של “ידיעות אחרונות“, התפרסם מאמר מרתק (במידע שבו) ומכונן (במסרים שלו) של תא“ל (מיל‘) גל הירש, שהיה קצין אג“ם של פיקוד מרכז בתקופת מבצע “חומת מגן“.
במאמר, סיפר הירש איך בהברקה של רגע הציע את שם המבצע. “יש שיר של חיים חפר שנקרא ‘בין גבולות‘, כתוב שם כך: ‘לעולל ולרך שערים פה נפתח, למך ולזקן אנו פה חומת מגן‘. למבצע יקראו ‘חומת מגן‘”.
“בין גבולות” היה השיר הראשון שכתב חתן פרס ישראל, חיים חפר. הוא כתב אותו בתאריך 12345, כלומר 12 במרץ 1945. חפר היה חבר החוליה היבשתית שהעלתה מעפילים יהודים מסוריה לארץ ישראל. כל חייו, ראה חפר את המבצע הזה כפסגת חייו. השיר “בין גבולות” נכתב על המבצע הזה.
שלושים לוחמים ישראלים נפלו במבצע “חומת מגן“. יהי זכרם ברוך! 127 לוחמים נפצעו.
תא“ל (מיל‘) גל הירש, ממפקדי המבצע, קורא לחלק את אות השירות ללוחמים במבצע החשוב הזה. אני תומך ביוזמה זו.
