את העלייה הצפויה, מאוקראינה ומרוסיה, עלינו לנתב להתיישבות. העלייה הזאת עשויה להפוך למעשית את תכנית הכפלת האוכלוסייה בגולן
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. כזו היא מיום הקמתה ולאחרונה, היא עיגנה את מהותה בחוקה. משמעות הדבר היא שאין זו מדינה שתכליתה היא מתן שירות לאזרחיה, אלא היא נושאת ייעוד וחזון ציוני של העם היהודי כולו. אין היא רק מדינתם של אזרחיה בפועל, אלא גם של אזרחיה בכוח; של כל יהודי ויהודי היושב בגולה, והוא מבחינתנו אזרח שטרם עלה למולדתו.
תולדות הציונות, לפני ואחרי הקמת המדינה, הן בראש ובראשונה תולדות גלי עלייה. הסיסמה הציונית “מעולה לעולה כוחנו עולה” נכונה, אך ההיסטוריה הציונית אינה של עלייה קבועה בקצב סטטי, אלא של פּוּלסים קצרים, גלי עלייה גדולים, שתרומתם לכוחנו הייתה אדירה; כל גל חיזק והזניק את מדינת ישראל באופן משמעותי. בדרך כלל, גלי העלייה היו תגובה להתפתחות עולמית, או מקומית, בגולה זו או אחרת. גל העלייה הגדול האחרון היה העלייה מחבר המדינות, בשנות התשעים של המאה שעברה, בעקבות התפרקות בריה“מ והגוש הסובייטי והרמת מסך הברזל.
המלחמה באוקראינה פותחת פתח לגל העלייה הגדול הבא; עלייה רבתי של יהדות אוקראינה והגברה משמעותית של העלייה מרוסיה, שהדיקטטורה הפוטינית בה הולכת ומתהדקת ועמה החשש מפני המשך התוקפנות הרוסית
המלחמה באוקראינה פותחת פתח לגל העלייה הגדול הבא; עלייה רבתי של יהדות אוקראינה והגברה משמעותית של העלייה מרוסיה, שהדיקטטורה הפוטינית בה הולכת ומתהדקת ועמה החשש מפני המשך התוקפנות הרוסית ויציאה למלחמות אימפריאליסטיות נוספות. על מדינת ישראל לעודד את העלייה ולהיערך לקליטה של מאות אלפי יהודים בטווח קצר. הדבר מחייב היערכות חירום לאומית בכל התחומים.
העלייה – להתיישבות
העלייה הצפויה מעמידה באור חדש את חשיבותה של ההתיישבות. היכן נקלוט את ההמונים? בגוש דן רבתי, שהוא האזור הצפוף ביותר במערב, בעוד מרחבי ארץ רחבים פתוחים להתיישבות? מן הראוי שננתב את העלייה הגדולה להתיישבות באזורי הספר; בגליל ובנגב, בגולן ובבקעת הירדן, בערבה וביהודה ושומרון. לחזק באזורים אלה את ההתיישבות העירונית והכפרית ולהקים התיישבות חדשה.
זוהי שעת רצון ושעת כושר וזהו מבחן עליון לחברה הישראלית ולמנהיגות הלאומית. זהו היעד הלאומי העליון, העומד מעל כל יעד אחר. האם הנהגת המדינה תשכיל להרים את הכפפה?
העלייה וההתיישבות צעדו תמיד, יד ביד, לאורך כל תולדות הציונות, לפני הקמת המדינה ואחריה. כאשר אנו עומדים בפתחו של גל העלייה, אני מקווה מאוד שנשכיל למנף אותו לגל התיישבות. אני מקווה שהגולן ייטול חלק משמעותי במהלך הציוני החשוב הזה.
בגל העלייה מבריה“מ, בראשית שנות השבעים, עשו יישובי הגולן, שמנו יחד מאות ספורות של אנשים, מאמץ ניכר לקליטת עלייה מבריה“מ. גולת הכותרת של המאמץ הייתה כנס גדול, בן שלושה ימים, לעולים חדשים, שנערך בקוניטרה, מקום מושבו הזמני של קיבוץ מרום גולן, בו נטלו חלק 1,200 עולים. ראש הממשלה, גולדה מאיר ושר הקליטה, נתן פלד השתתפו בכנס, מה ששיווה לו נופך של יעד לאומי, ממלכתי. למרבה הצער, המהלך לא נשא פרי. מספר המתיישבים החדשים מקרב העלייה הזו היה זעום.
גל העלייה הגדול של שנות ה-90′, הביא לצמיחה משמעותית של קצרין. הייתה זו תוצאה של מהלך פרו–אקטיבי של המועצה המקומית קצרין, שעודדה קליטה ישירה של העולים, מנתב“ג לקצרין. ראש המועצה הקודם, סמי בר לב, הוביל אישית את המהלך ולא אחת, הגיע באופן אישי לנתב“ג, לקדם את פני העולים. העלייה הגדולה שידרגה מאוד את קצרין, אחד מבניה הוא ראש המועצה הנוכחי, דימיטרי אפרצב וחזקה עליו שישכיל למנף גם את הגל הקרֵב ובא לצמיחה גדולה של קצרין.
כוח משימה גולני
לעומת זאת, ביישובים הכפריים בגולן, לא הייתה הצלחה דומה. חלק מקיבוצי הגולן נרתמו למבצע “בית ראשון במולדת“, שכשמו כן הוא – מתן בית ראשון לעולים. הייתה זו תכנית חשובה מאוד שסייעה מאוד לעולים בראשית דרכם, אך למרבה הצער, הבית הראשון לא הפך, בדרך כלל, לבית הקבע של העולים; לא בגולן ולא בכל רחבי התנועה הקיבוצית. אולם יש בתנועה קיבוצים שבהן המבצע הניב קליטה וראוי ללמוד מהם איך לעשות זאת נכון. יש לזכור שבשנות ה-90′ היינו עסוקים עד צוואר במאבק הקיומי נגד סכנת הנסיגה והעקירה ואולי זו אחת הסיבות לאי ההצלחה. היום, עיקר מעיינינו נתונים לפיתוח הגולן וקליטת העלייה עשויה להשתלב בצורה מצוינת במהלך הזה.
יש להקים כוח משימה גולני מיוחד לנושא הזה ולשם שינוי – משותף לשתי המועצות. יש להקים את הצוות ולבנות תכניות מתאימות עכשיו, לא בעיצומו של גל העלייה ולא אחרי שהממשלה תגבש את תכניותיה
יש להקים כוח משימה גולני מיוחד לנושא הזה ולשם שינוי – משותף לשתי המועצות. יש להקים את הצוות ולבנות תכניות מתאימות עכשיו, לא בעיצומו של גל העלייה ולא אחרי שהממשלה תגבש את תכניותיה. יש לשלב את התכניות הללו בתוך התכנית הלאומית לפיתוח הגולן, שקיבלה הממשלה. יש לרתום למהלך את כל היישובים.
הבעיה המרכזית שלנו, היא כמובן התשתית הפיזית הנוכחית. הרי במרבית היישובים אין היום דירה פנויה אחת להשכרה. על הנושא הזה יש לשים דגש מרכזי. למשל, אם עד כה הגולניות – המגורונים שנועדו להוות מחסניות קליטה, יוצרו וסופקו במשורה ובקצב של צב זקן ועייף, כעת יש לדרוש ולקדם הקמת עשרות גולניות בכל יישוב, בתוך תקופה קצרה. אולי לרגל המשימה הלאומית, הממשלה תשכיל לקדם לצורך הקליטה בנייה תקציבית, כפי שהובילו ראש הממשלה, שמיר ושר השיכון, שרון, בראשית שנות ה-90′, כאשר בנו עשרות דירות ביישובים. אפשר לחזור על כך ביתר שאת ובכמויות גדולות הרבה יותר. אלו רק דוגמאות ומה שחשוב הוא הכיוון – לפתוח את החסמים, לרתום את היצירתיות והמעוף הקיימים בתוכנו ולהירתם למשימה הציונית העליונה של קליטת העלייה.
כאשר התקבלה החלטת הממשלה על התכנית הלאומית לפיתוח הגולן, כתבתי שאני תומך בה מאוד ורואה בה התפתחות חשובה, אך יעדיה הכמותיים אינם מעשיים, בוודאי בלוח הזמנים שבתכנית. העלייה הגדולה הצפויה עשויה להפוך את התכנית למעשית, אם נשכיל להיערך אליה בגדול ובראייה יצירתית ופתוחה.
