ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב מסכם את השנה החולפת, מדבר על תכניות לשנה הקרובה ועל חזון קצרין: מה יהיה כאן בעוד עשר שנים. ריאיון חגיגי לקראת ראש השנה תשע”ח
שמואל לוין
הרבה אנשים מדברים על כך שהם אוהבים את קצרין: את היופי שבה, את השלווה, את איכות החיים ואת נופי הגולן העוטפים אותה. ראש המועצה המקומית, דימי אפרצב, אוהב גם הוא את קצרין בכל לבו והדבר ניכר מאוד כאשר הוא יושב ומדבר עליה. לקראת ראש השנה , ישבתי עם דימי ושמעתי ממנו על היישוב, על מה שהיה בשנה האחרונה ועל מה שהוא מקווה שיקרה בשנה הבעל”ט.
“הגעתי לקצרין בשנת 1993, עם אישה ותינוקת ומזוודה של חמישה עשר קילו”, מספר דימי. שנתיים לפני כן, ממש ביום בו פקע האולטימטום האמריקני לסדאם חוסיין, בדרישה שיפנה את צבאו מכוויית, עלה דימי ארצה בטיסה מוורשה. הוא היה עולה חדש שבקושי ידע כמה מילים בעברית.
על אותה טיסה מוורשה, שהביאה את דימי לישראל, הייתה גם אורית, מי שלימים תהיה אשתו. הם השתקעו כאן ודימי החל את דרכו כמורה דרך בבית ספר שדה גולן. הוא המשיך בשורה של תפקידים בתחום החינוך, התקדם למשרד לקליטת עלייה ובשנת 2009, מונה על ידי השרה לקליטת עלייה, סופה לנדבר, למנכ”ל המשרד. מתפקיד זה פרש ב-2013, כדי להתמודד על ראשות המועצה המקומית קצרין.
ליד: “כל מי שמסתובב ביישוב רואה מיד שיש צמיחה. בתחום הזה, היו לנו הישגים שלא היו כמותם עשרים שנה, מאז אכלוס הרובעים ‘בתרא’ ו’אפק’. בשלש השנים האחרונות, גדלה קצרין בכשלושים אחוז. מ-6300 תושבים, קפצנו ל-8300. ברובע 10, שווקו כמעט כל יחידות הדיור, 600 במספר”
אפרצב: “יש לי חוב עצום כלפי קצרין. כל מה שיש לי היום זה בזכות האנשים הנהדרים שקלטו אותי כאן. מצאנו כאן מולדת, קהילה, משפחה. אין לי שום היסטוריה אחרת בארץ ישראל. עליתי לארץ מתוך בחירה, לא בגלל שהקוזקים רדפו אחריי… אני ציוני בכל עמקי נשמתי, פטריוט ואני מאוד גאה בזה. היום אם שואלים אותי מי אני ומה אני, אני אומר: ‘אני קצרינאי!'”.
אז מה בעצם קורה עם קצרין?
“ברמה הרעיונית, צריך היה לייצר כאן תכנית שתוציא את קצרין מן הזרם הקבוע שלה ותכניס אותה לזרם שיהווה צבירת כוחות לקראת קפיצת מדרגה. היינו יישוב של ששת אלפים איש והמצב היה בבחינת ‘לא לפה ולא לשם’: מצד אחד, אנחנו לא עיר ומצד שני, אנחנו כבר לא איזה מצפה קטן בגליל. נוצר מצב של דריכה במקום ואי צמיחה כלכלית.
“לדוגמה, כשהיישוב הוא קטן ויש רק חנות נעליים אחת, אנשים מתלוננים שאין מבחר ושהמחירים גבוהים מדי ומצד שני, החנות מתלוננת שאין קונים… היה ברור שהיישוב חייב להתפתח ולגדול. אז היו אנשים שאמרו, תביאו עבודה והכול יהיה בסדר. הסתבר שזה לא בדיוק עובד ככה”.
“הבנו שקצרין צריכה להיות המקום הכי גדול בגולן. אנחנו ממוקמים במרכז הרמה והמשימה שלנו היא להיות העוגן המרכזי באזור ולתת שירותים לכל היישובים בסביבה, ממג’דל שמס בצפון ועד חמת גדר, בדרומה של הרמה. כל זאת, תוך שמירה על צביונה המיוחד של קצרין: הקהילה המחבקת, החינוך שהוא ברמה גבוהה, שירותים מוניציפליים טובים וכמובן, איכות חיים גבוהה ולא ביוקר.
“בקצרין נהנים מאיכות חיים שעולה רק 36 שקלים של תשלום ארנונה למטר רבוע. ביישובים אחרים בארץ, שמספקים רמת חיים גבוהה כמו שלנו, הארנונה יכולה להגיע עד 90 שקלים למטר… אנשים יבחרו לבוא לגור בקצרין בזכות שילוב כל היתרונות הנ”ל”.
תנופת בנייה
אז קצרין מתפתחת?
אפרצב: “ללא כל ספק! כל מי שמסתובב ביישוב רואה מיד שיש צמיחה. יש בנייה בכל מקום. בתחום הזה, היו לנו הישגים שלא היו כמותם עשרים שנה, מאז אכלוס הרובעים ‘בתרא’ ו’אפק’. בשלש השנים האחרונות, גדלה קצרין בכשלושים אחוז. מ-6300 תושבים, קפצנו ל-8300. ברובע 10, שווקו כמעט כל יחידות הדיור, 600 במספר. ברובע 11, הוצעו לשיווק מאתיים וארבעה מגרשים והתקבלו הצעות ל-260… זה מצביע על ביקוש. לגבי רובעים 12 ו-13, כל התכניות הסתיימו וכל האישורים ניתנו. אנחנו בשלבי תכנון מפורט ואני מקווה שב-2018, כבר יוצאו לשיווק 400 יחידות הדיור הראשונות ברובע 12. בסך-הכול, תוקמנה 1700 יחידות דיור בכל אחד מן הרובעים. בין שני הרובעים מתוכנן גם בית מלון. “אזור התעשייה נמצא אף הוא בתנופה. סיימנו את שדרוג השטחים הציבוריים הפתוחים. עובדים כעת על הכשרת 350 דונמים נוספים, שזו הכפלת שטח אזור התעשייה כולו. מתוכננים עוד 10,000 מטרים רבועים לתעשייה. חברת ‘זלצמן-קפיטל’ עומדת אף היא להרחיב את פעילותה כאן”.
“השנה המשכנו לבנות חדרי מיגון במעונות ובגנים. יש עוד צרכי מיגון, אנחנו מודעים לכך ואני בקשר קבוע עם משרד הביטחון. מלבד זאת, שיפצנו השנה את אשכול ‘איה’, קבוצה ייחודית של שמונה גנים, ואנו באמצע פרויקט של הקמת מרכז חממה יזמית-עסקית לצעירים, במבנה הישן של בית הספר ‘גמלא’. הפרויקט הזה יביא להתחדשות השכונה, אשר עתידה לעבור שיפוץ ושדרוג, במסגרת פרויקט שיקום שכונות, שאמור לצאת לדרך ב-2018.
“אנחנו משקיעים הרבה בחינוך ומבחני מיצ”ב מחמיאים לנו. יש אמנם מקום לשיפור, אבל כללית המצב טוב. בית הספר ‘נופי גולן’ נמצא ברשימה המצומצמת של בתי הספר הטובים בארץ. גם האולפנה המשותפת לקצרין למועצה אזורית גולן צוברת תנופה, צומחת ומצליחה מאוד. בית הספר ‘ברנקו וייס’, פרויקט משותף לנו למועצה האזורית גולן, רושם אף הוא הצלחות רבות”.
ניהול תקין
סכם בבקשה את השנה החלפת.
לגבי השנה החולפת, אפשר לציין כמה דברים. קודם כול, בשיתוף עם המועצה האזורית, פתחנו את המרכז הרפואי הלילי, שנותן שירות לכל תושבי קצרין והגולן וגם לחיילים. המרכז הזה כולל גם חדר רנטגן, שזה דבר גדול מאוד. הגענו למצב, שאם מצבו של החולה אינו דורש פינוי מידי לבית חולים, אנשים יעדיפו להמתין ולבוא לחדר הרנטגן שלנו כאן, בלילה. אני מקווה שבעתיד מגוון השירותים הרפואיים שאנו יכולים לתת ילך ויתרחב. זה חשוב מאוד גם עבור בתי החולים ‘פוריה’ ו’זיו’, כי זה אומר שאליהם יגיעו רק מקרי החירום והמקרים הקשים והם יהיו פנויים לתת את הטיפול הטוב ביותר לאותם חולים ומהר”.
קצרין זוכה שנים רבות בפרסים על יופייה החיצוני. גם בשנת 2016 זכה היישוב ב”דגל היופי” ואחת הסיבות היא הניקיון הכללי השורר ביישוב. כל זאת, בזכות המערך העירוני לפינוי אשפה.
“השנה סיימנו את הקמת המערך והרפורמה לפינוי פסולת”, אומר דימי. “הוועדה שעסקה בנושא בדקה כל מיני אפשרויות ואפילו ביקרה בזיכרון יעקב כדי ללמוד שיטות שונות. גם תושבי קצרין היו שותפים לתהליך, למשל, בבחירת הפחים והכלים הדרושים. התקיימו סדנאות בנושא והיום אנחנו במצב שבו אנו מוציאים מקצרין 15% פחות פסולת להטמנה. קצרין זכתה השנה גם בפרס הניהול התקין ויש לה מוקד 106 יעיל מאוד.
“אנחנו מקבלים 2000 פניות בשנה, ואני עוקב אחריהן כמיטב יכולתי. למדנו שפניות הציבור למוקד הן ברכה עצומה. אנחנו מקבלים פידבק על מה שקורה בעיר ודיווחים בזמן אמת על מפגעים שונים. זה חוסך המון זמן וכסף. בכלל, כל תושב בקצרין יכול לפנות אל כל עובד כאן והוא יקבל מענה. אני אישית מקבל מאות פניות בחודש ואני עונה על כולן.
“בתחום התחבורה הציבורית, חל שיפור נוסף. קצרין כבר איננה מנותקת משאר הארץ ויש אוטובוסים כמעט לכל מקום. השנה נוספו קווים ישירים לבתי החולים ‘זיו’ ו’פוריה’ וניתן גם להגיע לכל המוסדות לחינוך גבוה באזור, ללא קושי.
“אני רוצה להדגיש, שהחברה הכלכלית גולן היא האחראית על מערך התחבורה וההצלחה שייכת לה, אבל אנחנו עובדים יחד והם קשובים לנו ולצרכים שלנו והתוצאות בהתאם. כיום, עוברים ביישוב כמאה אוטובוסים ביום, שרבים מהם מסתובבים ממש בתוך היישוב וכל אחד יכול לעלות ולהגיע לאן שהוא רוצה. אני מקווה שבשנה הקרובה יירכשו כמה מיניבוסים ויוקם מערך של תחבורה ציבורית פנימית של קצרין עצמה”.
מה עוד קרה כאן השנה?
“קודם כול, חגגנו כאן ארבעים שנה לקצרין באירוע ענק, מוצלח ביותר, שראש הממשלה ואישי ציבור רבים באו להשתתף בו. מלבד האירוע החד פעמי הזה, היו כאן מאות אירועי תרבות: הצגות, מופעי מוזיקה, סדנאות, פסטיבלים, כנסים, אומנים מבקרים… על זה לא צריך להרחיב את הדיבור. כולם יודעים. מלבד מכל זאת, ביססנו את אגף ’55+’, השלמנו את ההיערכות לפתיחת מעונות יום נוספים והייתה גם פעילות חשובה בנושא זהות-יהודית”.
מה צופן העתיד לקצרין?
פעילות רבה מתוכננת לשנה הקרובה: סלילת שבילי אופניים, חידוש כבישים ישנים בתוך היישוב, הקמת פארק משפחה, תכנון קריית ספורט ותרבות, בין רובעים 12 ו-13 ותחילת עבודות להקמת בית מלון ויקרו כאן עוד דברים”.
בית מלון?
“עברו הימים שקצרין מנותקת מן הגליל ומשאר הארץ. אני בטוח שבתוך עשר שנים, תגיע רכבת ישראל עד ראש פנה וזה יתרום לחיבור הגליל והגולן למרכז הארץ. חוץ מזה, צריך לשים לב לכך שעל כביש 9088, בין צומת נשוט לצומת קצביה, עוברות בכל שנה שלושה מיליון וחצי מכוניות. חלק גדול מהן נושאות תיירים שמבקרים בגולן. הם באים לביקור בפארק קצרין ובאתרים נוספים באזור וכשמסתיים הביקור שלהם, מה הם עושים? נוסעים לכיוון טבריה והכנרת. חבל… מה שאנחנו צריכים זה להציע להם את האפשרות להישאר כאן, בקצרין ולשם כך, אנחנו מתכננים בניית בית מלון וצימרים, שיוכלו לאכלס עד 1000 מיטות.
“קצרין צריכה להפוך למרכז תיירות ואנחנו חייבים לתכנן מה אנחנו רוצים להציע לכל התיירים הללו. כמובן, שתיירות בקצרין משמעותה הרבה יותר מקומות עבודה, תעסוקה ויזמות”.
“הייתי מאוד רוצה לראות כאן מרכז קונגרסים. אני חולם על הקמת פארק תעשיות ביו-טכנולוגיות. הייתי רוצה לראות יותר מקומות בילוי נפתחים בקצרין… וכל הדברים האלו יקרו. בתוך עשר שנים, קצרין והאזור כולו יעברו פיתוח עצום ואני מאמין שאנשים יבחרו לגור בקצרין”.
מה תאחל לתושבי קצרין, לשנה החדשה?
דימי: “קצרין נראית כמו שהיא נראית ומתפתחת כמו שהיא מתפתחת, הרבה מאוד הודות לתושבים שגרים כאן. יש כאן באמת קהילה יוצאת מן הכלל. חיה, תוססת, בועטת… יש בה הכול. התושבים לוקחים חלק אקטיבי בכל מה שמתרחש בעיר וזה מאוד חשוב. יש כאן קהילה יוצאת מן הכלל, מאוד מחבקת. התושבים מגלים המון אמפטיה וסבלנות ובעיקר, אהבה ליישוב.
” אני מאחל לכולנו שנמשיך להיות אופטימיים, כל הזמן לחפש את הטוב, להמשיך להיות אכפתיים ולהמשיך לנסות לעזור אחד לשני. המילה ‘ביחד’ היא לא סתם סיסמה או קלישאה בקצרין ואת זה צריך לשמר ושתהיה לכולנו שנה טובה ובריאה”.
