האיש חגג 49 ופתאום שמתי לב שהוא מתקרב בצעדי ענק ל-50 וזה אומר שגם אני אחריו ואני בשום אופן לא מוכנה לחשוב על סטטוס של

8.6.67. הקרבות מול מצרים וירדן בעיצומם. סוריה מפגיזה את יישובי החולה. הממשלה בעד לכבוש ולשחרר את הגולן. דיין מתנגד, בסוג של וטו. בלילה, הכול השתנה

מי לא נתקל בברסלברים שמבקשים תרומה ונותנים חוברת עם דברי הרבי נחמן? כל הזמן. בדרך כלל, אם בכלל, שמים את החוברת בצד ושוכחים ממנה. כדאי

לא הולך לי עם עלי גפן ממולאים, אז אני קונה שימורים, מטגנת בשמן זית, קצת מיץ לימון והופה – מחמאות. כולם בטוחים שאני אלופת העולם.

על ספרו של אורי הייטנר: "אל נאחר רגע נכסף" – "תנועת העבודה וההתיישבות בגולן 1969-1967" יהודה הראל, מרום גולן ספרו של אורי, חבר אורטל, מוותיקי

כדי לקחת מתכון מאימא, לא צריך פנקס ועט. יש הרבה בערך… בערך כוס, בערך חופן. "זה בעיקר לפי העין והלב", היא תמיד אומרת לי, "גם

זה היה הלך הרוח של הקיבוץ המאוחד ואת רוחו של מנהיגה, יצחק טבנקין ואת תחושת הדחיפות והבהילות לקדם התיישבות–רבתי בשטחים המשוחררים, כפי שכונו בשיח התנועתי.

לאנשים תמיד יהיה משהו להגיד עלינו. הרבה פעמים זה ממש לא נכון, זו הפרשנות שלהם והם לגמרי לא יודעים מה עובר עלינו ולמה החלטנו על