למי המצוות מועילות באמת? למה צריך כל כך הרבה חוקים, כללים, הגבלות וחובות? בשביל מה הקב"ה צריך את המצוות שלנו? בתקופה האחרונה, יצא לי לכתוב

טוהר הנשק ומוסר לחימה. משני צדי המחלוקת, יש יותר מדי אנשים שרואים במילים "טוהר הנשק" – אוקסימורון במאמרי "שבחי הגם וגם", שאותו פרסמתי כאן לפני

התורה עוסקת רבות באחריות של האדם היחיד על הציבור. בפרשתנו, רואים זאת דרך חובת הדיוק במשקולות, מצוות השבת אבדה, מצוות מעקה ואיסור ריבית בפרשתנו, פרשת

ראשון עד שלישי: מתרחבות האופציות שלכם לעשיית רווחים. צפויה נסיעה הקשורה בהרחבת אופקים ובהזדמנות לפתח תחום חדש בחיים. הרצון שלכם להתקדם לכיוונים חדשים עלול לגרום

מה לי ולקניות ברשת? אני צריכה לגעת בבד, לראות את הצבע, להחזיק את הבגד מול הגוף ולדמיין את עצמי אתו. ב"שיין" אין את כל אלה,

התנאי שהתורה מציבה לקריאה לשלום, לפני הפתיחה במלחמה, מלמד שערך השלום גדול יותר מהכול. השלום הוא הכלי המחזיק ברכה בפרשתנו, פרשת "שופטים", התורה מצווה על

בפרשת "שופטים", מתוארים התנאים להמלכת מלך בישראל. רלוונטי מתמיד לתקופת הבחירות בה אנו נמצאים הנה זה שוב. תקופת בחירות והשיח הציבורי מתמלא בשאלות על מנהיגות,

טוהר הנשק ומוסר לחימה. משני צדי המחלוקת, יש יותר מדי אנשים שרואים במילים "טוהר הנשק" – אוקסימורון במאמרי "שבחי הגם וגם", שאותו פרסמתי כאן לפני

ראשון עד שלישי: יש לכם רצון להשתלב בפעילות ציבורית או חברתית ייחודית, אולם אתם לא מאורגנים מספיק ולא מצליחים לעמוד בכול ההתחייבויות שהייתם רוצים. זה

נוזלים בשמש. הטמפרטורות של מזג האוויר ושל מחלוקת הקצוות מרקיעות. אפשר ומותר לקטר. מצד שני, בזמננו, קל להיכנס לפרופורציות הימים נעשו חמים בהגזמה. כדור הארץ

מודעה קטנה במייל של המושב על ניקוי המועדון, שלחה אותי לשיחה מפתיעה עם המתבגרים – על הערך שלנו, על כסף, ועל היכולת להגיד "לא" לפני

מדוע הברכה תלויה דווקא בשמיעה אל המצוות ולא בשמירה על המצוות? מה היא הברכה שבהקשבה ובהאזנה? פרשת השבוע, פרשת "ראה", פותחת במילים: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן

הדילמה החינוכית פוגשת אותנו ממש בפתחה של פרשת "ראה". משה רבנו מציב מול העם העומד להיכנס לארץ בחירה נוקבת: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה

לוּ אנחנו, ח"ו, היינו מפונים מהגולן, כפי שקרה לתושבי גוש קטיף. דמיינו רגע. פינוי. אחרי שנים, טבח. מלחמה. שחרור הגולן מחדש. מה היינו עושים אז?

ראשון עד שלישי: אתם מגלים מתחת לשכבה העליונה של משהו שנותן תחושה של בלבול ואובדן דרך, גרעין קשה של כיוון ברור לפעולה. אדם אשר בשמו