כל הפוסטים בטורים אישיים

זה לא שאני לא אוהבת את הגולן, אני חולה עליו. אבל לפעמים, אני צריכה לאזן את השקט והשלווה בקצת רעש

בשבוע שעבר, התפרסמה במוסף “הארץ” כתבה על ארגון “השומר החדש“. לאורך כל הכתבה, שזור ניסיון פאתטי לתייג את “השומר החדש”

או שתיים, לא יותר מזה… מכירים את זה, שמישהו, לא עלינו, חלה במחלה קשה ופתאום האנשים קצת מתרחקים? אל תתרחקו.

מאי 2022, במחלקת הוותיקים גולן: ממשיכים את המסורת וגם השנה מקדישים את חודש מאי להעלאת המודעות לנושא צוואות, ירושות וייפוי

אין מקום לאמירות מהסוג שאמר גרוניך בפסטיבל עין גב. יחד עם זאת, ההתבטאות הנחותה שלו אינה יכולה למחוק את מפעל

הלכתי עם חברה לקוראת בקפה. אני חובבת מיסטיקה, נבואות וכשפים. במיוחד, אם מדובר בדברים טובים ובבשורות טובות. בסיכומו של עניין:

לא זו בלבד שיישובי חבל ימית נעקרו ונחרבו, חייהם של חלק מן העקורים נהרסו וכבודם נרמס – אפילו זכר ההתיישבות

כשהייתי בת שנה, נהרג אחי הבכור, מאיר, בתאונה צבאית. אובדן של ילד במשפחה הוא קושי עצום, כאב בלתי אפשרי. קשה

מבצע “חומת מגן“, בפסח 2002, שבר את תשתיות הטרור ביו“ש וגם אחרי 20 שנה, תוצאותיו ניכרות. המבצע–התאום, שאמור היה להיות

חודש של ניקיונות, צחצוחים ומירוקים. אני זוכרת, עוד כילדה: חודש של ניקיונות וריחות אקונומיקה, שמסתיים, רק כדי להתחיל הכול מחדש,

בילדותי, אי אפשר היה למצוא חמץ בחנויות בישראל, אף שלא היה כל חוק שאוסר על כך. היום, זה אחרת, לצערי.

בשבת הורים בישיבה התיכונית חיספין (איפה שהמתבגר מתבגר), הייתה אווירה נפלאה. מקום חם ומחבק וזכינו לשמוע את הסיפור המופלא של אלעד

גל הטרור הנוכחי הוא חלק ממאבק בן 140 שנה על הארץ הזאת והוא לא יסתיים בעתיד הנראה לעין. 11 החללים,

המרדף אחרי משחה שנזקקתי לה הביא אותי למרפאת קצרין, לחדר האחיות. שם, התברר לי שהאחות היא אח, שה“טייטו” הוא גיבור

אמנון שמוש, שעלה בנעוריו מחלב שבסוריה, הוא מהבולטים שביוצרים העבריים יוצאי ארצות ערב, שהציגו את המורשת המפוארת של יהדות המזרח.