כל הפוסטים בטורים אישיים

הדילמה הלבנונית קשה מאוד: לתקוף עכשיו, במחיר דמים, שעה שעדיין מתקיימת הרתעה מול חיזבאללה? או לדחות ובינתיים האויב מצטייד ומשתכלל?

זה לא שאני לא אוהבת את שאר החגים, אבל כמעט בכולם יש משהו שמעיק עליי. חנוכה, לעומת זאת, הוא החג

אין בחוק “נאמנות בתרבות” כל הגבלה או צנזורה על כל מעשה אמנות שהוא. החוק מציע להפחית מימון, או לא לממן

יש מעונות יום בהם מעירים את התינוקות משנת הבוקר אחרי 20 דקות שינה. למה? כדי שבצהריים, הם ישנו היטב והמטפלות

בנאומו, כשלושה חודשים וחצי טרם הכרזת המדינה, מדגים בן-גוריון מנהיגות אמתית מהי, כולל לקיחת אחריות, מה שכה חסר במנהיגות של

חנוכה מגיע והמאבק מתחיל: רק עוד לביבה אחת, רק עוד חצי סופגנייה… מאבק שנדון לכישלון. הפיתוי גדול מדי, אבל בעזרת

בני איתן “שחורה”, הדיסק של חן לב ארי, הוא מקרה מורכב וקשה. בעיקר, כי אני לא מבין אותו. בהחלט יכול

בטור האישי מהשבוע שעבר, ציינתי כי הדי היריבות בין הנבחרים בעיר עדיין נשמעים והאחדות מתבקשת… השבוע, באמצעות הפייסבוק, נחשפנו לתקרית

יש קיטוב בחברה הגולנית. הקיטוב הזה קיים כבר שנים רבות והבחירות לראשות המועצה רק הציפו אותו. מחובתנו למחוק אותו ולחזור

איך זה שתמיד נעלמים אצלנו בבית הגרביים. לא ברור. יש לי כבר ערמה עצומה של גרביים בודדים שממתינים לזיווג ראוי

אצל תינוק, המושג פרידה אינו רק בהקשר של פרידה דרמטית ממישהו, או משהו, שהתינוק לא יראה יותר. הוא חווה פרידה

האאוטסיידרים הם אבי אמתי – שירה, קולות וכל הלחנים והמילים, שרון הלחמי – גיטרות ובס, ירדן הרמתי – גיטרות חשמליות

טוקבקיסט המונע משנאה עיוורת לעולם לא יניח לעובדות להפריע לו. הוא כל כך מלא בעצמו, עד שאין שם מקום לשום

אצל תינוק, המושג פרידה אינו רק בהקשר של פרידה דרמטית ממישהו, או משהו, שהתינוק לא יראה יותר. הוא חווה פרידה

נגמר המירוץ לראשות המועצה. כולם צודקים, אבל רק אחד נבחר. הלוואי שישים את כל ההכפשות והעקיצות בצד, יתחיל עם דף