בשבוע שעבר, נולד לי נכד מקסים והפכתי לראשונה לסבתא. כשאני יושבת ומסתכלת על התינוק הקטן הזה, על פלא הבריאה, אני חושבת שהכול אפשרי

בשבוע שעבר, נולד לי נכד מקסים והפכתי לראשונה לסבתא. לא כזאת מהסיפורים, עם המשקפיים, המקל והגיבנת. אני סבתא צעירה, עם חיוך שלא יורד מהפנים, כבר שבוע. כולם מסביב מברכים אותי על הצטרפותי למועדון הסבתות. האמת היא ששמעתי לא מעט על המועדון הזה ותהיתי אם אלו סתם "סיפורי סבתא", או שיש בהם אמת. הנה, אחרי שבוע בלבד כחברה רשמית במועדון, אני יכולה להעיד: השמועה נכונה.

להיות סבתא זו חוויה מיוחדת, מרגשת ועוצמתית. מספיק להביט בתינוק הקטן והיפה הזה, בנס המופלא של החיים, כדי שהלב יתרחב ויתמלא באור, באהבה ובשמחה. הבן שלי, שעד היום עוד שואלים אם הוא בכלל בן 18, בגלל הבייבי פייס שלו, הפך לאבא ואותנו הוא הפך לסבא וסבתא. איזו זכות.

בסופו של דבר, מה אנחנו באמת מבקשים מהחיים? בריאות, שמחות ועוד כמה דברים טובים מסביב. אבל אלה העיקר. בתקופה שאנחנו חיים בה, לא תמיד קל לייצר רגעים של שמחה ולכן כשהם מגיעים, הם גדולים ומורגשים אפילו יותר. אני מודה על הנס הגדול, על הנכד המתוק שנולד למשפחה שלנו ומתפללת שהשמחה תמיד תשרה בביתנו ושנזכה כולנו לעוד הרבה נכדים בריאים ומתוקים, שימלאו את הלב.

מי שלא מוותר – מגיע

כשאני יושבת ומסתכלת על התינוק הקטן הזה, על פלא הבריאה, אני חושבת שהכול אפשרי. צריך אמונה, הכרת הטוב, והרבה סבלנות. בעודי מחייכת ושמחה על הנכד החדש, עסקתי השבוע גם בעניינים אחרים. בין השאר הפקתי מפגש לבעלי העסקים, של הבית לעסקים גליל מזרחי, שבו אני עובדת בשנה האחרונה. למפגש, הגיעו בעלי עסקים מכל רחבי הגליל להיכרות, ליצירת קשרים עסקיים ולהרצאה מעוררת השראה של מנכ"ל ומייסד "מרתון ישראל", עופר פדן. רציתי להביא את עופר דווקא בגלל הסיפור שלו. ילד שאף אחד לא באמת האמין בו, שהפך ללוחם בשלדג, אחר כך למאבטח ב"אל על", לאיש שיווק מצליח ולבסוף, ליזם שהקים את "מרתון ישראל". יום אחד, בגיל 50, הוא החליט להפוך חלום לעסק מצליח גם כלכלית וגם חברתית.

כשחשבתי על משהו מעורר השראה הבנתי שהסיפור של "מרתון ישראל" הוא בעצם הסיפור של כולנו. כל אחד מאתנו רץ את המרתון שלו. לא תמיד כיף לרוץ. לפעמים חם, לפעמים קשה, לפעמים כואב ויש רגעים שבהם מתחשק פשוט לעצור. אבל מי שממשיך לרוץ, מתאמן, מתמיד ולא מוותר, מגיע בסוף ליעד.

אפשר להשליך את זה על כל תחום בחיים: על יזמות, על קריירה, על זוגיות, על משפחה. גם היריון מתחיל בציפייה גדולה, אבל תשעת החודשים עצמם לא תמיד פשוטים. בסוף, מגיע תינוק קטן אחד, שהופך עולם שלם למאושר. ככה גם החיים. הם מרתון. בכל פעם, משיגים עוד יעד קטן, ועוד חלום, ועוד רגע של אושר שממלא את הלב.

בסופו של השבוע הכול התחבר לי – הבית, הילדים, העבודה, המשפחה, החלומות ובעיקר ההבנה שגם בתוך המציאות המורכבת שלנו, תמיד יש מקום להתרגש, להודות ולשמוח.

ואני? אני עדיין מתרגלת לתואר החדש, אבל מודה שאני כבר לגמרי מאוהבת בו. איזה כיף לי שאני סבתא.