כל הפוסטים של יעל מדי

כשהייתה בכיתה ב’, ההורים שלחו אותה ללמוד אורגנית ומאז, לא הפסיקה לנגן. היום, כל חייה סובבים סביב היצירה שלה. הוציאה

החלטתי על שינוי ולקח לי שבועות לספר עליו, להיות שלמה אתו וללכת עם הלב, כי בסוף, הלב שלנו הוא מצפן

נולדה וגדלה ברובע היהודי. היא אחות טיפת חלב ויועצת הנקה, אבל גם מאמנת ריצה וכדורסל. המוטו שלה בחיים: להיות בשמחה.

תמיד הייתה גננת וגם כשפרשה, עולם הילדים קוסם לה. היא מדריכת הורים ויועצת משפחתית ועכשיו יש לה זמן לגינה ולצייר,

למחרת החגים, באה השגרה הרגילה והעיפה סטירה מצלצלת לכל התקוות שמשהו יתחדש. שיחה עם לקוח מרתק הבהירה: אני צריכה לחדש

הוא הקים עסק מצליח בעשר אצבעות, אוהב בשר ומכין בעצמו יין וגבינות. סאפ בכנרת בשביל הספורט ושניצלים אצל אימא. האורח

השבוע, נחנך במצוק נחל אלעל – “מצפה הבנים”, ע”ש סמל שמוליק טולדנו וסגן פנחס כהן זכרם לברכה. המקום צופה אל

היציאה אל הסוכה מלמדת אותנו צניעות וענווה, מזכירה לנו את הארעיות של החיים שלנו ובעיקר – כל הזמן להודות על

36 שנים ברמג”ש, אם לשישה, סועדת קשישים, רוצה לכתוב לילדים. זיכרונות ילדות מהרובע היהודי. המוטו: טוב להודות. האורחת שלי לשבת

החגים תמיד מחזירים אותי לשורשים של המשפחה שלי, לסיפורים, למנהגים, למסורת ולריחות. השנה, נחגוג בבית, אבל את המחשי, אימא מכינה. אין

כבר ארבעה דורות, עושים דבש במשפחה. סבא עזריאל התחיל עם זה, אי שם באמצע המאה הקודמת. ערב ראש השנה, החג

מצד אחד, הוא חבלן משטרה. מצד שני, מטפח חווה בנטור. היה בפיגועים ואירועים קשים. מקיים סדנאות קיימוּת בחווה. גם אבא

ילד בן 10 קפץ אל מותו כי נודה חברתית. אין מילים שיכולות באמת לתאר את האסון הזה. הסיפור הזה, בימי

היא זמרת, מוזיקאית ויוצרת, מדריכת קריאה, מעצבת והילדים שלה לומדים בבית. איך היא מספיקה הכול? תחזרו לכותרת. האורחת שלי לשבת

במשחקייה, שהיא מפעילה כבר 20 שנה באפיק, אין מסכים. בכלל, היא בעד לחדש את הקשר האישי בין בני אדם. האורחת