כל הפוסטים של יעל מדי

מנכ”לית ובעלים של חברת בנייה. הזמן שהיא מקדיש לבישול שבת הוא שעה וחצי. הייתה בשמחה יושבת לשולחן השבת עם סבתא-רבתה

ההתמכרות לנייד הפכה לעבדות. קבוצות הווטסאפ, המיילים, הפייס, האינסטוש – כל זה לא משאיר כמעט זמן לחיים עצמם. לפחות שהילידים

אם נדמה לנו שאנחנו עובדים הכי קשה וזה מתחיל לגלגל בנו רחמים עצמיים, כדאי לנו לחשוב רגע על אנשים  שבאמת

נולדה בטבריה, התחתנה ועברה לקצרין. עד היום היא כותבת: “אם לשלושה”. ב-6.12.06, השתנו חייה לתמיד. האורחת שלי לשבת היא אילנה

המון אנשים חולמים לפתוח עסק, להיות עצמאיים, בלי בוס על הראש. למדתי שאחרי הזיקוקים של הפתיחה, לנהל עסק זה עניין

היא מורה ב”שורשים” ועובדת בבריכה הטיפולית. צולחת את הכנרת ואת ימי שישי, עד הדקה שלפני כניסת השבת. האורחת שלי לשבת

היא מורה בביה”ס “גולן”, מנהלת צימר משפחתי ויוצרת תכשיטים. השנה, שכלה את בנה עדיאל ז”ל, בפיגוע דקירה. האורחת שלי לשבת

יום חורפי גשום, מלוּוה בבאסה מטרידה, נגמר בדרך כלל בכיוון אחד: להתכרבל במיטה ולשכוח מהעולם. הפעם, נכנסתי למטבח. ואז תה,

מילה שיצאה מהפה, אין לה יותר אפוטרופוס ואין כוח בעולם שיכול להחזיר אותה חזרה. על דיבורים חסרי טקט, מילה לא

יש לו חברה להפקת אירועים והוא גם מדג’ה. בנאדם של חצילים והדג לשבת של האישה. האורח שלי לשבת הוא אריאל

היא מאפרת ומעבירה סדנאות ובשבת, קוראת תהילים. מעדיפה פסטה ברוטב שמנת פטריות ומה שהיא רוצה – היא משיגה. האורח שלי

זה לא שאני לא אוהבת את שאר החגים, אבל כמעט בכולם יש משהו שמעיק עליי. חנוכה, לעומת זאת, הוא החג

השבוע הוא חוגג 80 וממתין לנין ראשון. זוכר את הילדוּת, עם הזמירות סביב שולחן השבת. במוצ”ש הוא רואה כדורגל מאנגליה

ענת כנען, מחד נס ואסנת אמיתי, מכנף, מובילות מסעות רגליים לנשים. המסעות מתקיימים בגולן ובסביבתו, אבל כל צועדת הולכת אל

איך זה שתמיד נעלמים אצלנו בבית הגרביים. לא ברור. יש לי כבר ערמה עצומה של גרביים בודדים שממתינים לזיווג ראוי