כל הפוסטים של יעלי אליה מדי

עובדת במאפייה ב“שופר סל” בקצרין ונהנית מכל רגע. אח, הריח, הריח. הכי כיף לה, כשהנכד בא לשבת ואז יש להם

אני כותבת לאחרונה הרבה על הסגרים והקורונה ועל מה שעשתה לחיינו. אולי זה מעייף ומוגזם, אבל במחשבה שנייה, אלו הם

הדרך שלה עוברת בטבע, ב“ללכת” – מסע לנשים ב“שביל הגולן“, לריפוי עצמי והעצמה. ניסתה על עצמה ויודעת. האורחת שלי לשבת

היא דולה – תומכת לידה וחווה עם היולדות רגעים מעצימים ומשמעותיים. מחבקת ואמפטית. קפה בבוקר שישי עם הבעל – קודש.

הסמארטפון, בכלל והוואטסאפ, בפרט, משרתים את הרצון הבלתי ניתן להכנעה שלנו להיות מעודכנים כל הזמן, בכל עניין. בעצם, אנחנו משרתים

מפעל החיים שלה, עד כה, הוא צילום דמויות נשיות מהתנ“ך בנופי הגולן. עובדת במרץ על הספר השני. פנאי, תודה ששאלתם,

רגע לפני הסגר, הלכתי להריח קצת קניון, חנויות ורחובות מלאים. די. לא בא לי יותר לפחד מבידוד, מסגר, מקורונה, מחוסר

נולד וגדל ברמג“ש, מתנדב ב“ידידים” וביחידת החילוץ גולן ולומד קרימינולוגיה, אבל הבייבי שלו היא המשתלה שפתח בחצר. הכול מהכול. האורח

שבתות החורף הן קלאסיות לחמין. כילדה, ממש לא אהבתי את הריח שהתפשט בכל הבית בשבת בבוקר. לא טעמתי. ככה, עד

עובדת המחלקת ההנדסה של המוא“ז גולן ובעלים של “תמר. אגדות בטון” – עציצים ואקססוריז לעיצוב הבית, מבטון ובעיצוב ייחודי. האורחת

היא ממש לא מתלהבת מההגדרה שלה כגיבורה. ליאת שקד, מנטור, נשואה לשרוליק ואם לשלושה, עובדת על עצמה בדיוק בזה: לא

באנו חושך לגרש, מי היה מאמין שנתגעגע לבית הספר? לנשום אוויר בלי תיווך של מסכה? תושבים משתפים נקודות האור שמצאו

באנו חושך לגרש, מי היה מאמין שנתגעגע לבית הספר? לנשום אוויר בלי תיווך של מסכה? תושבים משתפים נקודות האור שמצאו

באנו חושך לגרש, מי היה מאמין שנתגעגע לבית הספר? לנשום אוויר בלי תיווך של מסכה? תושבים משתפים נקודות האור שמצאו