כל הפוסטים של יעלי אליה מדי

היא עבדה בתחומים אחרים לגמרי, עד שהקורונה הגיעה. עכשיו היא הבעלים הגאה של “בלוני שירן“, עסק יצירתי לאספקת בלונים מעוצבים

“אם החיים נותנים לך לימון, תעשה מהם לימונדה“. קל להגיד. רותי ספונדר, “לימונטו” בגבעת יואב, גם עושה. מרקחות, ריבות, מטבלים,

המזגנים מחממים את הגוף, הזיכרונות מחממים את הלב. השלג בחלון, הבית חמים ונעים והלב הולך לזיכרונות מימי ילדותי, בחורף הצפתי

היא כותבת ועורכת, מנהלת את חנות “סטימצקי” בקצרין, עוסקת בליווי כתיבה ופיתוח סיפורים וסוקרת ספרים באתר “סימניה“. אוהבת עברית. האורחת

ביום שלישי, כ“ז שבט, התקיים טקס צנוע ומרגש לזכר “האיש שלנו בדמשק“, אלי כהן הי“ד, במתחם בית המכס העליון בו

חשבת שכר, בגולן כבר 11 שנה, בבני יהודה, אבל כשהיא חוזרת מנסיעות, כבר בעליות של כורסי, היא מרגישה בדרך לנופש.

אני יוצאת מהאוטו ומרגישה שמשהו חסר לי. סקירה מהירה: הנייד, משקפי השמש, התיק, הטבעות, האיפור – הכול במקום ועדיין, מה

הוא מגדל שקדים, זיתים לשמן וכרם ענבים. רץ עם “golanactiv” והיה שמח לשבת עם וינסטון צ‘רצ‘יל והכול בשורה אחת. האורח

לכבוד ט“ו בשבט, הלכתי לבקר את רוני לוי, משעל, האיש והקטיף העצמי. יש לו המון זנים של פירות שרק הוא

עובדת במאפייה ב“שופר סל” בקצרין ונהנית מכל רגע. אח, הריח, הריח. הכי כיף לה, כשהנכד בא לשבת ואז יש להם

אני כותבת לאחרונה הרבה על הסגרים והקורונה ועל מה שעשתה לחיינו. אולי זה מעייף ומוגזם, אבל במחשבה שנייה, אלו הם

הדרך שלה עוברת בטבע, ב“ללכת” – מסע לנשים ב“שביל הגולן“, לריפוי עצמי והעצמה. ניסתה על עצמה ויודעת. האורחת שלי לשבת

היא דולה – תומכת לידה וחווה עם היולדות רגעים מעצימים ומשמעותיים. מחבקת ואמפטית. קפה בבוקר שישי עם הבעל – קודש.

הסמארטפון, בכלל והוואטסאפ, בפרט, משרתים את הרצון הבלתי ניתן להכנעה שלנו להיות מעודכנים כל הזמן, בכל עניין. בעצם, אנחנו משרתים

מפעל החיים שלה, עד כה, הוא צילום דמויות נשיות מהתנ“ך בנופי הגולן. עובדת במרץ על הספר השני. פנאי, תודה ששאלתם,