30 שנה היה בעלים של נגרייה, עד שהתפרצות של פוסט-טראומה פתחה אותו לעולם הגוף-נפש. "המפגש עם עולם הטראומה הביא אותי לחקור וללמוד תחומים שונים". האורח שלנו לשבת הוא רונן צדוק, מנוב
קצת על עצמך
"רונן צדוק, נשוי לאביגיל (הגר), היא במקור מפתח תקווה ואני מירושלים. נפגשנו בירושלים ואחרי החתונה, גרנו במושב בית מאיר. לאחר כשנתיים, עם ילד בן תשעה חודשים, עלינו לגולן ומאז, אנחנו גרים במושב נוב.
"אני בן 55 ברוך השם, חגגתי יום הולדת לפני כשבועיים ובעוד כשבועיים, אנו חוגגים 25 שנות נשואים ברוך השם. יש לנו שישה ילדים: רואי, 24, נשוי, בקבע בשריון. ניצן, 23, חייל משוחרר, מדריך כושר ומאמן כדורגל. טליה, 21, סיימה מדרשה ומתחילה לימודים. אורה, 19, עושה שירות לאומי ב'בית איזי שפירא', מקום לבעלי צרכים מיוחדים. רעיה, 17, עולה לי"ב לומדת ב'רגבים אופק'. עיינה, 14, עולה לט', באולפנית טבריה".
עיסוק
"אני בדיוק במעבר משמעותי בחיי.
"כשהשתחררתי מהצבא ושירות הביטחון, עשיתי קורס בנגרות והתחלתי לעבוד בנגרייה, תוך כדי לימודי אדריכלות. זה היה העולם שלי ב-30 השנים האחרונות. נגרייה שהתחילה בירושלים, עברה לבית מאיר ואחר כך, לגולן. אהבתי מאוד להגשים חלומות לאנשים בבניית ביתם, בהפיכת החלום למציאות, יצירה ועבודה עם עץ, שזה חומר גלם חי ונושם.
"בעקבות התפרצות של פוסט-טראומה בתקופת הקורונה והטיפול בעצמי, נפתחתי לעולם הגוף-נפש. המפגש עם עולם הטראומה הביא אותי לחקור וללמוד תחומים שונים. למדתי יוגה ויוגה-תרפיה, הידרותרפיה, רפואה אינטגרטיבית מאחדת של ד"ר נאדר בוטו, עמית שיקום – ליווי של לוחמים מ'חרבות ברזל', השיטה של ג'ו דיספנזה ועוד. כלים אלה מאוד עזרו ועוזרים לי במסע האישי שלי, בצמיחה מתוך הטראומה ואת הכלים האלה אני שמח להעביר הלאה.
"לפני כמה שבועות, סגרתי את הנגרייה באופן רשמי. התחלתי לעבוד בחוות רום – חוות חוסן, אני גם מטפל בהידרותרפיה ובוחן עוד כמה דברים במקום הזה של טיפול וליווי, אישי וקבוצתי".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא כבר חלק מהשבת, בהכנות לקראת השבת, בעצירה מהשטף של השבוע. משתדל להתחיל בתרגול יוגה, אחר כך בילוי זוגי, או משפחתי סביב ארוחת בוקר מפנקת, מעשה ידינו או בעגלת קפה מקומית, ים או מעיין תמיד יוסיפו לאווירה. את הבישולים לכבוד שבת אנחנו משתדלים לסיים כבר ביום חמישי בערב. בדרך כלל, מכינים תפריט ביום חמישי ואז מחלקים משימות לכל מי שנמצא בשבת בבית, כולם נוטלים חלק. אנו משפחה שאוהבת לבשל ולאפות ועם התוצאות אנו מכבדים את שולחן השבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת ערב שבת בדרך כלל כוללת מבחר גדול של סלטים, בהכנה ביתית, דגים, ומרק כלשהו".
זיכרון ילדות משבת
"בירושלים, בשכונת גאולה, שכונה חרדית, מעורבת בעדות שונות שמביאות אתן קולות, ניגונים ריחות וטעמים שונים ומגוונים. אימי ז"ל, שהייתה תימנייה, הייתה מכינה גפילטע פיש והיינו אוכלים בבית מאכלים מגוונים מכל העדות".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"הייתי רוצה לחזור ולשבת עם אבי ז"ל, בג'עלה, שולחן השבת לאחר הארוחה, עמוס בפירות וקליות ושירת יהודי תימן, שהייתה מרגשת ומרוממת. חבל שילדיי כמעט שלא זכו להכיר אותו ולחוות אתו את החוויה הזו של מסורת יהדות תימן".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אני מאוד אוהב לקרוא, קורא כמה ספרים במקביל. כרגע – "להיות על טבעי", של ג'ו דיספנזה, "יהודה נגד רומא", של בארי שטראוס. מתרגל יוגה, מדיטציה, ועובד בגינה".
איך השפיעה עליך המלחמה?
"בעיקר סביב רואי, הבן הבכור שלנו, שלחם בכל הגזרות, התחתן תוך כדי המלחמה, סיים קורס קצינים וכרגע, בלבנון בתפקיד סמך מ"פ. כמובן, שזה הציף בי המון דברים מתקופת השירות שלי, החששות כהורים וכנכה צה"ל עם פוסט-טראומה".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"בשבילי, הגולן זה השקט, המרחבים, הקצב הרגוע וכמובן, האנשים".
מה אתה מאחל לעצמך?
"אני מאחל לי ולכולם, לחיות את הרגע, להודות על הטוב, להתפתח ולהתקדם, להיות קשוב לעצמי, לתת זמן לעצמי, זמן לזוגיות וזמן למשפחה, ראיית הטוב בי ובאחרים ושנזכה לחיות יחד באהבה וקבלה אחד את השני".
