בימים אלה נערכה ספירת הצבאים השנתית של דרום הגולן. הבשורה היא שאוכלוסיית הצבאים שומרת על יציבות בשלוש השנים האחרונות, אולם מצד שני היא עדיין קטנה מאוד לעומת תקופת השיא של שנות השמונים בהן הגיעה לכדי 5,000 צבאים
שלישי שעבר, השעה היא 6:00 בבוקר, קור של ינואר ועדיין חשוך, אך 35 פקחים ועובדי רשות הטבע והגנים עומדים מרוגשים כילדים – כי ספירת הצבאים השנתית של דרום הגולן יוצאת לדרך. הספירה נערכת אחת לשנה החל משנות ה-80 של המאה ה-20, במועד קבוע – כשהעשב כבר ירוק אך עוד לא גבוה כך שניתן לראות בקלות את הצבאים בשטחים הפתוחים. נחזיק אתכם במתח לסוף הכתבה שם נחשוף את מספר הצבאים שנספר השנה.
הפקחים ועובדי הרשות מתחלקים לצוותים ועולים על הטנדרים הירוקים. ההתרגשות שבמציאת צבי או עדר מדביקה את כל הצוות ותמיד נחמד שלמרחב התצפית מצטרפים 2 חזירי בר בריצת בוקר, או תן שמסתובב סביב הצבאים, למרות שיתקשה להשיג אותם
הפקחים ועובדי הרשות מתחלקים לצוותים ועולים על הטנדרים הירוקים. כל צוות ממונה על שני שטחי תצפית, אותם הוא סורק ביעילות ולאורך זמן, מחפש צבאים ורושם את כולם, האם זכר, נקבה או צעיר. האדרנלין גבוה, ההתרגשות שבמציאת צבי או עדר מדביקה את כל הצוות ותמיד נחמד שלמרחב התצפית מצטרפים 2 חזירי בר בריצת בוקר, או תן שמסתובב סביב הצבאים, אך יודע שבמרחבי הגולן יהיה לו קשה מאוד להשיג אותם.
מטרת הספירה היא לאמוד את השינויים אשר מתרחשים באוכלוסיית הצבאים בדרום רמת הגולן וללמוד ממנה על כלל אוכלוסיית הצבאים ועל שינויים אקולוגיים נוספים המתרחשים בתא השטח.
הצבאים ברמת הגולן משתייכים למין הנפוץ של הצבאים בישראל – צבי ארץ ישראלי. על פי הגדרות הסיכון להכחדה, מוגדר הצבי כמין שעתידו בסיכון, ועל כן מושקעים מאמצים כבירים על מנת לשמרו, שכן צמצום שטחים ע”י בנייה וגידור, מגפות, ציד לא חוקי והתרבות טורפים מעיבים על המשך קיומו של הצבי הארץ ישראלי בחלקים רבים בישראל.
אצל הצבי הארץ ישראלי קל להבחין בין הזכר לנקבה. הזכרים בעלי קרניים גדולות המתארכות כלפי מעלה והן משמשות בעיקר למאבקים בין הזכרים עצמם. הנקבות לעומתם, בעלות קרניים דקות, שלעיתים נשברות ולכן עלולות להיות בטבע צביות חסרות קרניים. גם אופן ההתנהגות שונה. הזכרים הבוגרים מסתובבים בגפם או בעדרי רווקים, בעוד הנקבות שוהות בעדרים. בספירה האחרונה ראינו הרבה עדרי נקבות, עם זכר אחד, כנראה הזכר הטריטוריאלי, הצבי החזק שסילק מאזורו זכרים אחרים. עונת ההמלטה של הצבי חלה באביב, צביה תמליט עופר אחד בשנה ותחזור אתו לעדר. לעיתים נוכל לראות עופר בודד, אך אל דאגה! האם תמיד באזור בקרבת מקום, לכן אין לגעת בעופר ואין לאסוף אותו, מכיוון שהצבאים רגישים מאוד לריחות זרים, ואמו עלולה להפסיק ולטפל בו.
אוכלוסיית הצבאים בגולן ידעה עליות ומורדות. עד שנות ה-70 חיה בגולן אוכלוסייה קטנה של צבאים, עקב הציד המסיבי שהתרחש בגולן בעת השלטון הסורי. בראשית שנות ה-70 הועברה לגולן ע”י רשות הטבע והגנים אוכלוסייה של 500 צבאים מרמות יששכר, אוכלוסייה ששגשגה והגיעה ב-1984 לכדי 5,000 צבאים! הנזקים העצומים שנגרמו ליבולי החקלאות והחשש מהתפרצות מחלת הפה והטלפיים הובילו להחלטה לדלל את האוכלוסייה על ידי ציד מבוקר. בשנת 1994 הגיעה האוכלוסייה ל-2,200 והדילול נפסק. אך לטבע תכניות משלו, מחלת הפה והטלפיים והתרבות הטורפים הביאה לירידה דרמטית של הצבאים, מכיוון שהעופרים נטרפו ולא הועמד דור חדש של צבאים.
בספירה השנתית הנוכחית של הצבאים בדרום הגולן נספרו 311 צבאים, מספר שמעיד על יציבות המין בדרום הגולן בשלוש השנים האחרונות. רשות הטבע והגנים תמשיך לפעול למען הצבאים ושאר חיות הבר, בתקוה שהאוכלוסייה הקטנה תמשיך במגמת העלייה ונזכה לראות בשנים הבאות יותר ויותר צבאים מעטרים את מורדות הגולן. חורף נעים ובטוח לכל תושבי הגולן!
