כמה התרחקנו מהשגרה. כבר שנים, שאנחנו חיים ממשבר למשבר, כאילו החיים עצמם ממתינים לרגע שבו יהיה מותר ואפשר שוב פשוט לחיות

שלוש שנים של מלחמה היו קשות לכולנו, אבל אם יש מגזר שנשא על כתפיו מחיר כבד במיוחד, אלו בעלי העסקים וענף התיירות בצפון. בתי מלון והאירוח, המסעדות והצימרים, האטרקציות וגם המדריכים, האמנים, הספקים והעובדים שחיים מהעונה הזו. כשאין מטיילים, אין פרנסה וכשאין שגרה, גם התקווה מתחילה להיסדק.

השבוע, ביקרתי באתר הקיאקים של כפר בלום, שנפתח מחדש בימים אלו. הסתכלתי על המים הזורמים ועל חבורת בני נוער שמחים, שירדה מהסירות ונזכרתי שפעם, עוד לפני הקורונה ולפני המלחמה, בילוי כזה היה חלק טבעי מהקיץ שלנו. פתאום, הבנתי כמה התרחקנו מהשגרה. כבר שנים, שאנחנו חיים ממשבר למשבר, כאילו החיים עצמם ממתינים לרגע שבו יהיה מותר ואפשר שוב פשוט לחיות, בלי שמישהו יעצור אותנו.

האמת היא זה ממש היה חסר לי. המטיילים שממלאים את הנחלים, בתי הקפה, המסעדות ובתי המלון. חסרים לי מופעי הקיץ, הפסטיבלים והתחושה שהצפון שוקק חיים.

נכון, רבים בוחרים היום לטוס לחו"ל, בלי קשר למצב הביטחוני. לפעמים, זה אפילו זול יותר. אבל אנחנו נלחמים על הארץ הזאת בדם ויזע, כי אין כמו ארץ ישראל ואין כמו הגליל והגולן. יש כאן נופים עוצרי נשימה, נחלים זורמים, אנשים מיוחדים, קולינריה נהדרת וסיפורים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר.

"יאללה גליל"

לכן כל כך שמחתי לשמוע על השקת פסטיבל "יאללה גליל", שייערך בין 4 ל-20 באוגוסט, ביוזמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל. במשך שלושה שבועות, יהפוך הגליל לבמה אחת גדולה, עם עשרות מופעים, פעילויות למשפחות, שווקים, אירועי תרבות, אמנים מובילים ואטרקציות בעשרות מוקדים – מקריית שמונה ועד הגליל המערבי. זו הרבה יותר מסדרת מופעים. זו קריאה של ממש לכל עם ישראל: תחזרו לצפון. תחזרו לטייל, לאכול, לישון, ליהנות ובעיקר – לחזק את האנשים שבחרו להישאר כאן, גם ברגעים הקשים ביותר.

אבל יותר מהכול, מרגשים אותי בעלי העסקים שלא חיכו ליום מושלם כדי לפתוח מחדש את הדלת. מסעדת "ממה חלסה" הבשרית, בקריית שמונה, פתחה מחדש את שעריה, מסעדה גדולה, מרווחת ויפה עם אוכל טוב ואנשים מאירי פנים. גם "קפה ללה", במחניים, נפתח מחדש בבעלות חדשה, במתחם הפנטזיה המרוקנית בעיצוב ייחודי שמרגיש קצת חו"ל.

לפתוח עסק אחרי תקופה כל כך ארוכה של חוסר ודאות זו לא רק החלטה כלכלית – זו בחירה באמונה. אמונה שיהיו שוב לקוחות, שיהיה שוב צחוק סביב השולחנות ושעוד נחזור לראות את הצפון שוקק חיים.

פסטיבל כזה לא יצליח רק בזכות האמנים שיעלו על הבמות, או ההפקה המרשימה. הוא יצליח, אם אנחנו נבחר להגיע. אם נזמין ארוחה במסעדה מקומית, נישאר ללילה בצימר, נקנה בעסק קטן, נשתתף בהופעה ונמלא שוב את הרחובות באנשים. כל ביקור כזה הוא הרבה יותר מבילוי – הוא חמצן לעסק קטן, תקווה למשפחה ואמונה בעתיד של הצפון.

הצפון לא מבקש רחמים. הוא מבקש הזדמנות. הזדמנות לחזור להיות המקום שאליו כולנו מגיעים בקיץ, בחגים ובסופי השבוע. המקום שבו יוצרים זיכרונות, לא רק חדשות.

אחרי כל מה שעברנו, הגיע הזמן שהצפון לא רק ישרוד, אלא יחזור לפרוח. נדמה לי שאין דרך יפה יותר להתחיל את הפרק החדש הזה מאשר פשוט להפיץ את הבשורה, שהצפון שקט ומחכה להמונים ויאללה, גליל וגם גולן כמובן.