כל הפוסטים של יעלי אליה מדי

אף פעם לא נמאס לה לאכול שוקולד. טוב, היא קונדיטורית ושוקולטיירית. גם מול שניצלים טריים, קשה לה לעמוד. האורחת שלי

הכירו את “משק רם”, באבנ”י אית”ן. אור ואלעד ממשיכים את מפעל חייו של האב, אודי. חקלאות דור שני? זה שם,

מאז ילדותה, עולם האופנה הוא חלק מהחיים של שירה קלדרון. “אני אוהבת להתלבש יפה ואוהבת להלביש נשים”, היא אומרת אחרי

עידו רודנברג, משעל, מארח אתכם ב“הדובדבן שבגולן“, מתחם לקטיף עצמי של פטל, פטל שחור, דומדמניות, תות שדה ואיך-לא, דובדבנים. ישר

מעבר למשמעויות הרבות של חג השבועות, נמצאת דמותה של רות, שדבקה בנעמי, האלמנה והשכולה. שיעור בשבילנו על רגישות וחמלה, ראיית

היא מורה לאנגלית, בת נווה אטי”ב והילדוּת שלה עשויה מסקי בחרמון. כותבת ספר, רואה סדרות בטלוויזיה. האורחת שלי לשבת היא

מפגש עם נסיבה סאמרה, מהכפר הדרוזי בוקעתא, הוא שיעור לחיים על עוצמה נשית, אמונה, יזמות, שיווק יצירתיות ועל אירוח אי

נאסיבה סאמרה, מהכפר הדרוזי בוקעתא (כתבה בעיתון זה) החליטה מגיל צעיר להחליט בעצמה. המסורת, גברי הכפר – הכול טוב, אבל

מאז שהוא זוכר את עצמו, המוזיקה היא כל חייו. נולד ברמג“ש, עכשיו בת“א, רגע לפני הקלטות לאלבום ראשון. האורח שלי

“שירה חדשה”, עסק האירועים של מולי יערי, חיספין, ספג מכה קשה עם הסגר ואיסור ההתקהלויות. יערי שם מבטחו בשמים ואומר:

המוטו שלה הוא להפיץ אור ואהבה ותמיד לראות את הטוב מכל דבר שקורה וכמובן, לא להפסיק לחייך, כי מי שמחייך,

תמיד שילבתי בין הבית לעבודה. השתדלתי לעשות זאת בתבונה ובאהבה, אבל אני מודה שקיבלתי לעצמי מתנה שלא הייתי נותנת לעצמי,

פלאפל בשבילי זה לא להשקיט רעב. זה פינוק, שמזכיר לי את הפלאפל שאימא הייתה עושה לנו ביום העצמאות. מנה פשוטה,

מקווה שאת יום העצמאות הבא נחגוג בבריאות, בקרבה וללא חשש. יום שישי שלה מתחיל ביום חמישי, עם החידה השבועית: מה

שבעה מרואיינים מהגולן עונים על שאלון יום העצמאות: למי היית מעניק את הזכות להדליק משואה? מה הכי ישראלי בעיניך? וגם: