כל הפוסטים בטורים אישיים

“השנים החולפות אולי מקמטות את העור, אך ויתור על להט החיים מקמט את הנשמה“, סמואל אולמן. אנו יוצאות בסדרת כתבות על

מתי אנחנו חושבים כך? כשהיא נלקחת מאתנו. תוך כדי השגרה, אנחנו דווקא יודעים לקטר בכיף על הבוסים בעבודה, על העייפות,

גולת הכותרת של המאבק נגד הנסיגה מהגולן בשנות ה-90′ – שביתת הרעב בגמלא. כשהסתיימה, שאלנו: ומה עכשיו? הרף היה עצום

תמיד שילבתי בין הבית לעבודה. השתדלתי לעשות זאת בתבונה ובאהבה, אבל אני מודה שקיבלתי לעצמי מתנה שלא הייתי נותנת לעצמי,

ה-26 במרץ, 2000, הוא תאריך שיישאר לנצח בזיכרון. באותו היום, בז‘נבה, ישבו קלינטון ואסד האב לדון בהצעתו הסופית של רה“מ

במקרה של אובדן הכנסות, נכון להביא בחשבון החלטה משפחתית על הקפאת תשלומים ל-3 חודשים. ההפרש בהחזר החודשי לאחר מכן יסתכם

פלאפל בשבילי זה לא להשקיט רעב. זה פינוק, שמזכיר לי את הפלאפל שאימא הייתה עושה לנו ביום העצמאות. מנה פשוטה,

בעולם הטוקבקים ספגו החרדים גל עכור של נאצות על התנהלותם “הפושעת” בימי הקורונה. במציאות, היו גילויי אחווה וערבות ההדדית כלפי

ישנתי כשאנשים זרים דפקו בדלת והתעוררתי מהבכי של אימא. אף אחד לא היה צריך להסביר לי מה קרה. אחי נפל.

ירחמיאל זיגלר נולד בניו יורק, עלה ב-2007, למד בישיבת “מיר“, התנדב להופעות בפני חיילים ויצא בשאלה. לא “חויזר“, אלא “יויצא“.

אף פעם לא עשינו פסח לבד. תמיד, אצל המשפחה, שלו ושלי. השנה, את הסדר, נערוך לבד עם עצמנו, בשולחן הסלון,

מלחמת השחרור נחשבת למלחמה הראשונה בינינו לבין הערבים, אך למעשה קדמו לה ארבע מלחמות, שהראשונה שבהן הייתה מאורעות תר“ף “ברגע

השנה, הניקיונות לקראת הפסח קצת שונים. אני עושה את הסדר הזה מתוך רצון טוב, מתוך שמחה לאוורר ולשחרר את כל

נבחרי המדינה, מכל הפלגים, עוסקים בקטנות, שעה שמתרגש עלינו משבר בריאותי מטורף. התפקיד שלנו, האזרחים, הוא להיות המבוגר האחראי וללחוץ

במושגים של ילד, מפלצת כל כך קטנה, שלא רואים אותה, אין בעיה לנצח. אז למה כולם בכל זאת מודאגים? טיפים