הציונות הקטסטרופלית מבטאת הכרח להבטחת שלומם של היהודים, באמצעות מדינה יהודית ריבונית חזקה, כלקח מן הגולה, מן הרדיפות והפוגרומים ובעיקר – כלקח מן השואה. תוצאותיה

כך קראו ילדיו הקטנים לפרופ' משה ראובני. "מכון שמיר למחקר" נפרד ממנהלו ב-20 השנים האחרונות, באירוע צנוע ומכובד ב-1990, הצטרף למכון לחקר הגולן חוקר חדש,

סיר לורנס אוליפנט, היחיד שיש רחוב על שמו בקצרין, היה אוהב גולן ידוע והראשון שייחס, בכתובים, את חורבות אום אל קנאטיר לבית כנסת יהודי. בחודש

40 שנה מלאו למותה של גולדה מאיר. איש ממפלגת העבודה לא נכח בטקס האזכרה הממלכתי, לראש הממשלה שהרגישה אחראית למחדל יוה"כ ומעולם לא קיבלה קרדיט

הכול מתחיל בפרט, לכאורה "האזרח הקטן", אך תפקידו גדול. לקיחת האחריות שלו על עצמו, סביבתו, קהילתו ועמו היא הבסיס להתנהלות חברתית תקינה. הוא וכולם לאחר

הדילמה הלבנונית קשה מאוד: לתקוף עכשיו, במחיר דמים, שעה שעדיין מתקיימת הרתעה מול חיזבאללה? או לדחות ובינתיים האויב מצטייד ומשתכלל? לא פשוט בעשרים השנים הראשונות,

אין בחוק "נאמנות בתרבות" כל הגבלה או צנזורה על כל מעשה אמנות שהוא. החוק מציע להפחית מימון, או לא לממן כלל אמנות הפוגעת ב-5 קריטריונים

בנאומו, כשלושה חודשים וחצי טרם הכרזת המדינה, מדגים בן-גוריון מנהיגות אמתית מהי, כולל לקיחת אחריות, מה שכה חסר במנהיגות של ימינו 45 שנה מלאו בימים

יש קיטוב בחברה הגולנית. הקיטוב הזה קיים כבר שנים רבות והבחירות לראשות המועצה רק הציפו אותו. מחובתנו למחוק אותו ולחזור לרוח ה"ביחד" שאפיינה אותנו שנים

טוקבקיסט המונע משנאה עיוורת לעולם לא יניח לעובדות להפריע לו. הוא כל כך מלא בעצמו, עד שאין שם מקום לשום דבר אחר, אמת למשל. הנורא

ב-1953, הקים אריק שרון את יחידת הקומנדו 101, שפעלה כחמישה חודשים בלבד ושינתה את כל פניו של צה"ל ואת מאזן הכוחות מול המסתננים. 65 שנה

בזמן המאבק על הגולן, היו שוחרי טוב שהציעו לחכור מסוריה את השטח ל-50 שנה, ל-100 שנה. התנגדנו לזה בכל תוקף. הוויתור הכי קטן הוא תחילתה

הנושא של כנס ההתיישבות השנתי, לזכרו של מוישיק גרליק, מעמודי התווך של ההתיישבות בגולן, היה "פריצות דרך בחינוך". המעבר מפירמידה לנבחרת אם נתבקש למנות על

שנתיים ישבו אנשי החטיבה להתיישבות, כולל חבל הגולן, מחוסרי תקציב. ללא תקציב, נבצר מהחטיבה למלא את ייעודה – פיתוח ההתיישבות. ב-2018, חל המפנה הגדול. מנהל

מלחמת יום הכיפורים היא החוויה המעצבת של אלוף (מיל') גיורא איילנד. לאורך ספרו, הוא חוזר אליה שוב ושוב. ככל שהתקדם בתפקידיו, למד וחקר, מנקודת המבט