לא, נראה אתכם, מנסים להשיג את אחד הילדים עשרים דקות, בוואטסאפ, בצלצול ממש בטלפון ואין תגובה. מכאן, הדרך להיסטריה קצרה מאוד ערב אחד, הייתי בפגישה

אין יותר טעים מפרי שקטפתי בעצמי מהעץ, או מירק שגדל בגינה והשתמשתי בו לסלט, או לבישול אני מאוד אוהבת את עצי הפרי שיש לנו בגינה.

הדבר היחיד שלא יכולים לקחת ממך הוא מה שנתת – זו תובנה נהדרת ששמעתי ממח"א לשעבר, אליעזר שקדי אחת התכניות שאני אוהבת לצפות בהן, ככה

נסעתי מהגולן לאירוע במרכז ונכנסתי לאולם מכורבלת ועטופה, קפואה מקור. גם באולם לא הפשרתי. לעומתי, היו שם נשים שהגיעו לבושות לקיץ בשבוע שעבר, הייתי באירוע

הכי פשוט: יש לך מה להגיד – תגיד. אל תשמור בבטן, אל תעקם פרצוף עם סיבה שידועה רק לך. אל תיעלם בלי הסבר. שיחת בית

שיחה ברכבת עם עורכת דין לחוצה החזירה אותי למחשבה שנשים, כשהן פועלות יחד, הן כוח משמעותי ומועצם, שיכול לנהל את העולם וגם: עיד אלבנאת השבוע,

עם רכב עמוס בטרמפיסטים וארגזי פירות, חטיפים ופינוקים, הוא מסתובב ברחבי הארץ, מבקר פצועי צה"ל בבתי החולים, כחלק מפעילות העמותה שהקים, "איתכם כל הדרך" אני

התחילה בקטן, עם כמה צנצנות של ריבה שרקחה במטבח הבית ואנשים אהבו והביקוש גדל וגם ההתלהבות שלה. אישה מרתקת וחברה חדשה. ככה ביום ההולדת שלי,

אני תמיד מרגישה חרדה רגע לפני הטסט וביום עצמו, אני מתוחה ולחוצה. אני  מכינה את עצמי – מה כבר יכול להיות, כבר נכשלתי כמה פעמים

אנחנו והילדים הצבענו אותו דבר, בלי לתאם. ככה יצא. בנערותי, נדמה לי, הדברים היו אחרים. אני לא זוכרת שאמרו שם למה לא לבחור באחרים. אני