התחילה בקטן, עם כמה צנצנות של ריבה שרקחה במטבח הבית ואנשים אהבו והביקוש גדל וגם ההתלהבות שלה. אישה מרתקת וחברה חדשה. ככה ביום ההולדת שלי, אני חושבת על כל מי שפגשתי בשנה האחרונה
השבוע, כשפייסבוק הודיע לכולם שיש לי יום הולדת, ואני עזרתי לו קצת עם איזה פוסט נחמד, קיבלתי המון–המון ברכות ואיחולים, גם במרחב הציבורי וגם בפרטי וזה שימח אותי מאוד ומילא לי את הלב, והנשמה. כיף להתברך ולהרגיש מוקפת באנשים שאוהבים אותי. מי לא אוהב קצת תשומת לב ואהבה? ויומולדת זו הזדמנות נפלאה.
תוך כדי שעברתי על הברכות, חשבתי על כל האנשים שיצא לי להכיר ולפגוש השנה. אחת כזאת, היא שרה, מ“בית הריבות“, בקדמת צבי. ההכרות שלנו התחילה כשהתקשרתי אליה קצת לפני ראש השנה והצגתי את עצמי: “שלום שרה, מדברת יעלי מ‘שישי בגולן‘. חשבתי לכתוב עלייך כתבה לכבוד החג“.
התפעלתי כל כך מהבית של עמי ותמי שהיא בנתה, בקתת עץ מתוקה ויפה מלאה במבחר ענק של ריבות, שבחיים לא ראיתי ולא טעמתי וגם המון ליקרים של פירות, שהיא מייצרת. איזה מזל שנפגשנו, כי אני מטורפת על מתוק ועל ליקרים טובים
“יאללה, בואי“, היא אמרה לי מייד ואני שמחתי שיש לי כתבה. לא הייתי מוכנה להשתהות ולפספס את ההזדמנות ובתוך חצי שעה, הייתי אצלה בממלכת הריבות והתפעלתי כל כך מהבית של עמי ותמי שהיא בנתה, בקתת עץ מתוקה ויפה מלאה במבחר ענק של ריבות, שבחיים לא ראיתי ולא טעמתי וגם המון ליקרים של פירות, שהיא מייצרת. איזה מזל שנפגשנו, כי אני מטורפת על מתוק ועל ליקרים טובים, מאז שטעמתי לראשונה, בשלהי גיל 40, כי עד אז, לא באה אל פי שום נגיעת אלכוהול, מלבד זה של הקידוש וגם הוא בטעימה קטנה על הלשון.
ככה, עמדנו לנו בתוך הממלכה שלה מעל שעה וקשקשנו על החיים והילדים, על חלומות והגשמות, הצלחות ואכזבות והיא סיפרה לי שעבדה בתיירות ולא רצתה להיות יותר שכירה. חיפשה מה היא אוהבת לעשות ואיך אפשר להפוך את זה גם לפרנסה. היא התחילה בקטן, עם כמה צנצנות של ריבה שרקחה במטבח הבית ואנשים אהבו והביקוש גדל וגם ההתלהבות שלה ואז היא בנתה מטבח קטן לעסק ואת הבקתה והיא מצאה את עצמה, עם הרבה תשוקה וחדוות עשייה, עומדת במטבח, מקלפת, חותכת ורוקחת מגוון ענק של ריבות עם תיבולים וטעמים ובעיקר, עם שיקוי פלאים של אהבה שהיא מכניסה תוך כדי ערבוב ומילוי הצנצנות.
“בעצם, לא בא לי“
ככה, כשהיא משתפת אותי בסיפור שלה, פתאום ראיתי מדף קטן עם כוסות קפה קטנים ופרחוניים, כמו שאני אוהבת והתלהבתי והתאהבתי בממלכה הקסומה הזאת ובאישה המתוקה שהיא מלאה באהבה ונתינה וקסם רוחני והיא גם יזמית מעוררת השראה. המשכנו לקשקש והזמן עבר כל כך מהר וגיליתי שאני חייבת להמשיך הלאה ואז אמרתי לה שאני צריכה לשאול עוד כמה שאלות לטובת הכתבה ובנונשלנטיות שכזאת, עם חיוך רך, היא אמרה לי: “בעצם, לא בא לי על הכתבה“.
למרות שהבנתי שהתלהבותי המוקדמת לכתבה הייתה לשווא, שמחתי על המפגש שהיה מעשיר וחווייתי וידעתי באותו רגע שזכיתי בחברה.
למה החלטתי לספר לכם על שרה, חברתי החדשה? כי כדאי לכם להכיר ולשמוע, וגם כי יש לי כמה תובנות מעניינות בעקבות הסיפור. כשיוצאים, מגלים מקומות מיוחדים ויש כאלה לרוב. כל מקום כזה הוא קסם וחוויה ואני תמיד שמחה להכיר גם לשתף.
ולמדתי, שלפעמים, אנחנו מתכננים משהו אחד ובמקומו, אנחנו מקבלים משהו אחר, שלא פחות טוב ממנו ואפילו יותר וחשוב לדעת למקד את תשומת הלב. ובערב ראש חודש כסלו, שמזלו קשת צבעונית ויפה, שמזכירה לנו את הברית בינינו לבין האלוקים, ואת נח והתיבה, ואת כל מי שאסף סביבו. הדלקתי נר וחשבתי על כל האנשים שהכרתי במהלך חיי. ואת אלו שהפכו חברים, שהם נכס יקר בחיים, והם עוטפים אותי וגורמים לי להרגיש אהובה וזה כיף גדול. והלוואי ואמשיך לפגוש להכיר ולספר ושיהיה לכולנו חודש טוב מבורך והרבה אור.
