
חוק הכרחי לחיזוק ההתיישבות
מלחמתם של עוכרי ההתיישבות הציונית ("הארץ", למשל) בוועדות הקבלה של היישובים הצריכה חקיקת "חוק ועדות הקבלה", חוק שהפחית מאוד את אפשרות הקהילה לבחור את חבריה
דף הבית » ארכיון עבור אורי הייטנר » עמוד 15

מלחמתם של עוכרי ההתיישבות הציונית ("הארץ", למשל) בוועדות הקבלה של היישובים הצריכה חקיקת "חוק ועדות הקבלה", חוק שהפחית מאוד את אפשרות הקהילה לבחור את חבריה

א.ד. גורדון תפס את המהפכה הציונית כמהפכה חובקת כול. כל פלגי היישוב ראו בו רועה רוחני, אך הוא עצמו קם כל בוקר לעבודת כפיים מפרכת.

בעוד 26 שנה, שנת המאה למדינת ישראל, תמנה האוכלוסייה כ-20 מיליון נפש. היום, מרוכזת מרבית האוכלוסייה הישראלית בשדרה המערבית של הארץ. זה הזמן להניח את

המחרשה כן קובעת איפה יעבור הגבול, אבל לא היא לבדה. היא צריכה הרבה חורשים ונוטעים וכורמים ורפתנים ואנשי היי–טק מסביבה. פינוי ימית ועקירת גוש קטיף

אם הבן שלך ייפול ויפתח את הראש, אני בטוח שתסור עמו למרפאה הקרובה, כדי שהרופא והאחות יטפלו בו. מה השתבש, שרבים בתוכנו, נוהגים אחרת כאשר

כבר מהקמת הממשלה, היה ברור שתקווה חדשה תלך בכל הכוח על ההחלטה לגולן. בכל הקשת, מימינה ועד כחול לבן, ברורה התמיכה. אבל מרצ? זהו מהפך

איך מאבק נגד טורבינות הרוח הפך למאבק נגד פיתוח הגולן? איך התנגדות למיזם מסוים הופכת ל"דובוני לא–לא"? החלטת הממשלה לגולן צריכה להילמד לפרטיה. לא חייבים

מן הראוי לזכור ולהעלות על נס אותה עמידה הרואית, של יישובי החולה ועמק הירדן, ב-19 השנים שהגולן היה סורי. אותה היאחזות עיקשת באדמה, לאורך הגבול,

בהתרגשות גדולה, הכנסנו ספר תורה, תרומת הרב שוקי הרשקוביץ, למדרשת השילוב בנטור. בדרכה המיוחדת, מעמידה מדרשת השילוב תלמידות ותלמידי חכמים, "דתיים" ו"חילונים" לכאורה, ולמעשה –

אחיזתנו ברמת הגולן מעוגנת בשלושה עוגנים: חוק הגולן, חוק יסוד: משאל עם וגם ההכרה האמריקנית, בינתיים רק בצו נשיאותי, בריבונות הישראלית על הגולן "החלטת הכנסת,

יומיים לפני שנחגוג 40 שנה להחלת החוק הישראלי על רמת הגולן, תעלה ממשלת ישראל לישיבה חגיגית בגולן, שבה תקבל החלטה היסטורית – התכנית הלאומית לגולן

"ישראל שסועה, פצועה, כואבת ומדממת. היא איבדה את דרכה. לא יהיה בית רביעי לעם ישראל. מדינת ישראל היא ההזדמנות האחרונה של העם היהודי", כותב–מזהיר ארי

השסע בחברה הישראלית עמוק מתמיד. אפילו סביב השכול, אין יותר קונצנזוס. על איזה בסיס ניתן לעצב מחדש את ההסכמה הלאומית הבסיסית והרחבה? על אילו יסודות

שכול הוא העצב החשוף והכואב ביותר בחברה הישראלית ובעבר, שררה סביבו סולידריות. בשנים האחרונות, אנו עדים לזילות וכרסום גם במעוז אחרון זה של שותפות בחברה

בסקר שנערך לקראת ועידת הגולן, ענו 11.6%: "תמורת בטוחות נכונות ושלום אמת, יש לשקול בעתיד מו"מ על נסיגה מהגולן". מיהם האנשים האלה ומה עובר להם
Social Chat is free, download and try it now here!