מחתרת החלבי
לבית סבתי ז"ל, לא נכנס חלב. אף פעם. אצל הוריי, התקדמות, היו כמה כלים חלביים, מוחבאים בשוּ-שוּ במקלחת, שלא יגיעו מטבח. אני, התקדמות, כבר לגמרי
לבית סבתי ז"ל, לא נכנס חלב. אף פעם. אצל הוריי, התקדמות, היו כמה כלים חלביים, מוחבאים בשוּ-שוּ במקלחת, שלא יגיעו מטבח. אני, התקדמות, כבר לגמרי
האדם מסוגל ומיועד לעכל ולספוג סידן וחלבון מרכיבי תזונה צמחיים, בעיקר לאחר גיל הינקות. אנחנו היונק הגדול היחיד בטבע שצורך חלב אחרי הינקות ועוד של
להכיר את העבר מקרוב? אולי להשאיר אותו חבוי במסתוריו? כל ארכיאולוג וחוקר מתלבט בזה. האמת היא שככל שחושפים יותר – מתרבים סימני השאלה. "כנס קצרין
גיא אדרי קצרין אם נאמין לפרשנים הפוליטיים וגופי התקשורת בארץ, אז ככל הנראה, כשתקראו את המאמר הזה, יוכרז כבר על היסטוריה שלילית חדשה במדינתנו הקטנה,
חמישה שותפים בחינוך – הקב"ה, הילד, ההורים, החברים ובית הספר. בית הספר, במקרה שלנו, ישיבה תיכונית חיספין, הזמין ל"שבת הורים". לא רציתי. באתי עם אנטי.
בעבר, היו לא מעט צמתים, בהם נידונה השאלה אם (לשאוף) להקים יישובים חדשים בגולן, או להרחיב את הקיימים. נדמה שעכשיו, הגיע הזמן להתיישבות חדשה אצלנו
פגשתי זוג נחמד שהתיישב לקפה. מעל כל הוויכוחים וחילוקי הדעות שלהם, נמתח גשר השנים הרבות, 40+, שהם ביחד. דיברנו על קברים, איך לא, קברי צדיקים
אהוד מנור זיקק את כל הישראליות הנכונה-לתמיד במשפט המופתי – "אין לי ארץ אחרת". באמת אין לי וגם לא כנרת אחרת, עם מנגל פח והמוני
אחרי פסח, רצתי מהר לחפש את חירותי באוויר האביב, בשמים הכחולים ואז נזכרתי בימי הזיכרון הבאים עלינו ומצב הרוח ירד לחצי התורן, גם בגלל עוול
כבר מוצאי פורים ועוד לא הכשרת את הבית לפסח? מה קורה לך? ומה עם התנור? מתי תעשי את המקרר? והחלונות? והפאנלים? והקניות?… השתגעתם, נכון? יום
התכניות אושרו, הקבלן נבחר, הכסף גויס ועכשיו, מגיעים לשלבים המעשיים הראשונים של בניית הבית. אנשי המקצוע הראשונים בשטח הם יועץ הקרקע והמהנדס אילו עוד בעלי
"סימני דרך", המחזמר על חייה ויצירתה של נעמי שמר, עוסק גם בדעותיה הפוליטיות (ימין נרדף, בזמנה) ובסיבובו של הגלגל המתהפך. מומלץ המחזמר "סימני דרך" על
הפוליטיקאים כבר מזמן לא מסבירים לנו למה לבחור בהם. הם עסוקים מדי בלהסביר למה לא לבחור ביריביהם. השמצות, לכלוכים. מול זה – ערב שכולו טוב:
