
פרשת השבוע – בהעלותך – אורם המיוחד של גרי צדק אמיתיים
ב-36 מקומות התורה מבקשת מאיתנו להתייחס אל הגויים במשנה זהירות – “ואהבת את הגר…” לשון “ואהבת את ה’ אלוקיך…”
ב-36 מקומות התורה מבקשת מאיתנו להתייחס אל הגויים במשנה זהירות – “ואהבת את הגר…” לשון “ואהבת את ה’ אלוקיך…”
תפקידו של הכהן הוא לחבר את כלל ישראל, להביא את התורה אל העם ולהיות שביל הזהב שאליו מגיעים גם כל
בשבוע הבא חל יום איחוד ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, אחד הסמלים הגדולים ביותר לרעיון של אחדות ישראל. גם כשבני
כשהמן אומר “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”, הוא מדייק: גם כשעם ישראל מפורד, הוא עדיין עם אחד, עם סגולה שכוחו
ארץ ישראל היא ביתו של ה’ ומיוחדת היא משאר הארצות. היא חשה את המציאות הרוחנית של היושבים בה. אם ישנו
המידות הן תנאי לקבלת תורה, והן היסוד לבניית בית בישראל. בתקופת ספירת העומר שבין פסח לעצרת, אנחנו מכשירים את מידותינו
בפרשתנו פרשת אמור אנו עדים לשלוש קדושות בעם ישראל, קדושת האדם, כלומר הכוהנים, קדושת הזמן, שהיא מצוות המועדים וקדושת המקום
כשם שהכניסה למשכן אינה דבר מובן מאליו – “ואל יבוא בכל עת אל הקודש” – כך גם ארץ ישראל וישיבתנו
בברית המילה עושה הקב”ה תיקון בגופו של האדם, ורק אז הוא נקרא שלם, אולם חשובה לא פחות ברית המילה שהיא
אומר הרמב”ם: “אל יאמר אדם אי אפשר בבשר חזיר, אלא אפשר והתורה אוסרתו”, כלומר – האיסור באכילת חזיר הוא לא
חג הפסח הוא חג המשפחה היהודית, התא הראשון והחשוב בבניינו של העם היהודי. פרעה רצה לפגוע בעם ישראל והוא
האם הקורבן נועד באמת לקב”ה? הרי לה’ הארץ ומלואה וכל העולם שלו ממילא. כשהאדם מצטווה להקריב קורבן נרמז לו שהוא
פרשת “ויקהל” מדגישה את החשיבות של אופן עשיית הדברים. התורה מעניקה סופרלטיבים נעלים לבוני המשכן – “חושב מחשבות”, “חוכמת לב”,
תחילת פרשת “תצווה” עוסקת בבגדי הכהונה, שהם התיקון לחטא אדם הראשון. גם מגילת אסתר מקדישה מקום מרכזי לבגדים – בגדי
לאחר חטא העגל, עם ישראל ירד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. פרשת תרומה פותחת ארבע פרשיות העוסקות בבניית המשכן, שהוא משקל