הרבה לב בצלחת
כדי לקחת מתכון מאימא, לא צריך פנקס ועט. יש הרבה בערך… בערך כוס, בערך חופן. "זה בעיקר לפי העין והלב", היא תמיד אומרת לי, "גם
כדי לקחת מתכון מאימא, לא צריך פנקס ועט. יש הרבה בערך… בערך כוס, בערך חופן. "זה בעיקר לפי העין והלב", היא תמיד אומרת לי, "גם
לאנשים תמיד יהיה משהו להגיד עלינו. הרבה פעמים זה ממש לא נכון, זו הפרשנות שלהם והם לגמרי לא יודעים מה עובר עלינו ולמה החלטנו על
קברי צדיקים הם סוג של אמצעי לחיבור ויש לי את האמונה שצדיקים יש בכוחם לסייע ולפתוח שערי שמים. השתטחות על קבר הרשב"י רגע לפני ל"ג
חשוב לזכור את ההיסטוריה של העם היהודי, באותה מידה שחשוב לשחזר ולספר את המסורות המשפחתיות. יחד עם סיפור יציאת מצרים, אני משחזרת עם ילדיי את
כמה פעמים אני צריכה להגיד? את הקפה הראשון של הבוקר, אני אוהבת לשתות בשקט, בלי שאף אחד מדבר אתי. מחשבות על פסח המתקרב שבועיים לפני
מילים הן קסם. כשאנחנו אומרים אותן, וגם כשאנחנו שומעים מילה טובה על עצמנו, זה נותן מוטיבציה להמשיך. ככה ישבתי. ריק לי. אין לי מה לכתוב.
זיכרונות ילדות מפורים–של–פעם עושים געגוע לזמנים שלא יחזרו. כילדה, הייתי אחראית לקחת את משלוחי המנות ליעדם. מבחר של עוגיות תוניסאיות – מקרוד ודבלה וקעקה ושפינז'
נהג שתקע שיירת מכוניות, ואני בתוכה, הרס לי בוקר של פגישה חשובה. ראה בדיוק עד קצה אפו ולא מעבר לו. אחרי הפגישה, אוטו של ברסלבים
מילאו לנו כל הזמן את הכוסות ביינות משובחים. המוזיקה הייתה טובה והמארחים הסתובבו בין האורחים ודאגו לוודא שטעים לנו ושאנחנו נהנים השבוע, יצאנו האיש ואני לחגוג
לא, נראה אתכם, מנסים להשיג את אחד הילדים עשרים דקות, בוואטסאפ, בצלצול ממש בטלפון ואין תגובה. מכאן, הדרך להיסטריה קצרה מאוד ערב אחד, הייתי בפגישה
יום אחד הייתי צריכה להגיע לאיזה משרד בת"א, ברחוב נטוש. אף אחד לא מכיר. מה שקרה בהמשך העביר אותי שיעור מזורז וכואב על האווירה, הלחץ,
