“תחשוב טוב – יהיה טוב” זה רבי נחמן בייסיק. לכן, כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שהכול טוב. תהיתי אם בימים שכאלה זה באמת בסדר להגיד שהכול טוב, או שצריך לענות תשובות מלנכוליות ברוח התקופה
השבוע, מישהו שאל אותי לשלומי, עניתי לו שברוך השם, הכול טוב…
“באמת הכול הכול טוב?”, הוא שאל שוב.
“טוב, נו”, עניתי לו, “לא באמת הכול הכול טוב… הבן שלי במילואים, הבכורה מסתובבת בחוץ בזמן אזעקות, במסגרת עבודתה במד”א. ההורים שלי מזדקנים וקשה להם להכיל את המלחמה. מישהו עיצבן אותי היום, הריביות של המשכנתא כל הזמן עולות, יש לי הר של כביסות לקפל, אין לי עוזרת, כואב לי הגב, אני לא ישנה טוב, יש לי המון עבודה שאני לא מספיקה לעשות, יש מלחמה, המון אנשים נרצחו, נחטפו נפצעו, אנשים מפונים מהבתים שלהם ויש כאלה שאין להם לאן ללכת, המתבגרים לבד בבית ויש אזעקות, הממשלה לא ממש מתפקדת, אני צריכה לכתוב טור, שעוד לא התחלתי…”.
“די, די, די”, הוא ביקש ממני לעצור, “לא התכונתי שתספרי לי על כל הצרות שלך”.
“אתה ביקשת”, עניתי לו, “אני אמרתי שהכול טוב ואתה התחכמת”.
כששואלים לשלומי, אני משתדלת לענות שהכול בסדר. ככה למדתי מתורתו של רבי נחמן מברסלב, שאומר שכשכשואלים לשלומנו, גם אם לא הכול טוב, צריך להגיד שטוב ואז ריבונו של עולם יגיד אם על מצבו הוא אומר טוב, אראה לו מהו טוב באמת… אז ככה אני מנסה לייצר לעצמי מציאות, שאני מקווה שבאורח פלא גם תתגשם.
“אבל נכון שזה קצת מוזר להגיד שהכול טוב”, האיש הסכים אתי במחשבה שנייה, שעדיף ככה שאגיד שהכול טוב. ממילא הבעיות שלי לא מעניינות אף אחד. אחרי שקשקשתי אתו קצת, סיפרתי לו על גם הדברים הטובים בתוך כל הבלגן של החיים שלנו בזמן האחרון. חשבתי לעצמי, שאני לא באמת תמיד אומרת שהכול טוב. לפעמים, מתפלקות לי כמה תלונות על המצב ועל דברים שמעצבנים אותי ובכלל, תהיתי אם בימים שכאלה זה באמת בסדר להגיד שהכול טוב, או שצריך לענות תשובות מלנכוליות ברוח התקופה.
אין תשובה חד-משמעית ושכל אחד יעשה מה שהוא מרגיש. גם אני עונה מה שיוצא לי. מישהי העלתה פוסט כועס בפייסבוק על החיילים שעושים מורל ומעלים סרטונים מצחיקים ומבלים בהופעות והיא חושבת שזה לא הזמן ולא לעניין. אני דווקא חושבת שזה בדיוק הזמן ובעיקר חשוב שהחיילים יהיו במורל גבוה, כדי שיצלחו את המשימות ויהיו מפוקסים בחזית. העצבות נועלת שערי שמים והשמחה בכוחה לשבר חומות ולמרות האסון הכבד, שאיבדנו בו רבים, חייבים להמשיך, לאסוף כוחות ולהחזיר את השמחה לחיים שלנו.
זה ייקח זמן, זה לא יהיה פשוט,, כי להתלונן, לקטר ולבכות זה הכי קל ומרגיש לפעמים טבעי. אבל אנחנו מחויבים להתחזק ולחפש את הטוב והאור. אנחנו פשוט חייבים. בעזרת השם, ביחד, באהבה, חדורי מטרה ובמחשבות טובות – ננצח.
