לא סיפרתי עד עכשיו: בפסח האחרון, המתבגר נפל ממתקן כושר ונחבל קשות בראשו. אמבולנס. מסוק. טיפול נמרץ רמב”ם. אלפים אמרו תהלים לרפואתו. עכשיו הוא מחלים. תודה, השם
בחודשים האחרונים, החיים שלנו עברו טלטלה לא פשוטה והם נעו סביב ההחלמה של המתבגר. עד כה, לא סיפרתי על הנס הגדול שקרה לנו. ניסיתי מספר פעמים לכתוב, אבל המילים לא הצליחו לצאת מתוכי, כנראה בגלל סערת הרגשות שהייתי נתונה בה. עוד יש לנו דרך לעבור, אבל אנחנו כבר יכולים לחגוג את ההחלמה.
הסיפור התחיל בצהרי היום, בחג הפסח. שכנה נכנסה וביקשה להעיר אותנו. עדיין מנומנמים אחרי שינה טובה, היא אמרה שהמתבגר נפל ונחבל, הוא בהכרה, אבל באמבולנס, בדרך למסוק. מבוהלים ונסערים יצאנו במהירות לחבור לאמבולנס, שכבר היה בדרך. על הכביש הראשי, סימנו לו לעצור. הילד שכב כאוב, אבל דיבר והיה בהכרה. הוא הועבר למסוק, בליווי הבכורה שהיא עובדת מד”א ומצילה חיים ביום-יום ואנחנו טסנו עם הרכב לבית החולים רמב”ם.
נסיעה שלא נגמרה, הכביש היה עמוס ואנחנו זוג הורים מודאגים שמנסים לשמור על שפיות, רק רוצים לראות את הילד שלנו ולהיות לצדו אחרי שנפל ממתקן כושר ביישוב. למזלנו, חברים שהיו אתו הזעיקו סיוע במהירות ואנשי הרפואה ביישוב דאגו לטיפול ראשוני ולמסוק.
כשהגענו למיון, יצא אלינו נוירוכירורג שאמר: “לילד יש חבלת ראש חמורה, הרבה מאוד שברים. עוד לא ראיתי דבר כזה והשעות הקרובות יהיו קריטיות. תנסו לשמור עליו בהכרה”.
המילים הקשות שלו היכו בנו כרעם. ככה, באמצע החג, עם תכניות לבילויים ומשפחה, מצאנו את עצמנו בטיפול נמרץ עם הבן שלנו, היפה והאהוב. העיניים שלו היו עצומות, מנופחות וכחולות. הוא היה כאוב ועם מורפיום באופן קבוע. לא צריכה לתאר לכם את החששות והדאגות וכאב הלב.
במוצאי החג, הודענו ביישוב ולמשפחה. מיד התכנסה תפילה המונית לרפואתו. אלפי אנשים קראו פרקי תהלים, בזכות ווטסאפ שנשלח בתפוצה ענקית. התפילות האלו חיזקו אותנו. הרגשנו חיבוק חם וקשר ישיר והמוני לריבונו של העולם. התפללנו חזק וביקשנו ושלחנו אנרגיות טובות וככה עברנו את הפסח בטיפול נמרץ, עם צנתור מוח ולפעמים, עם תחזיות קודרות ובדיקות סי-טי חוזרות והרבה משככי כאבים ולילות בלי שינה, אבל עם צוות רפואי מקסים, של מלאכים שחיים שליחות, משפחה וחברים ותמיכה רחבה ואמונה שהוא חייב להיות בסדר.
הכוח של האמונה
ברוך השם, המתבגר הפתיע והתחזק ותוך כמה ימים, יצאנו מטיפול נמרץ, להפתעת כולם, ועברנו כמה חודשי החלמה לא פשוטים. היום, אנחנו מתרגשים מאוד להסתכל עליו ולראות אותו חוזר לשגרה לאט לאט ואני מספרת את הסיפור הזה כשהלב לי מלא שמחה על החיים ועל היש והטוב והודיה לכולם, על התמיכה והדאגה והתפילות, האמונה והתמיכה, שהם חלק משמעותי בהחלמה ובחוסן.
יש לנו ילד מדהים… תמיד ידענו, אבל גילינו נער חזק מנטלית ופיזית, שלא ויתר לעצמו. התרגשנו לראות את האחים שלו מגויסים להחלמתו בכל המובנים ואת החברים שלו עוטפים אותו באהבה ודאגה ונותנים לו כוחות ולא עוזבים אותו ולא מניחים לו לשקוע, גם כשהוא היה כאוב וקצת חסר סבלנות. נחשפנו לכוחות שלו גם בלילות שלא הצליח להירדם וסבל מכאבים חזקים ולא התלונן, רק ביקש שנהיה קרובים אליו, שנחבק אותו ושיתף אותנו בבגרות מדהימה במחשבות שלו – שבטח יש לזה סיבה והוא צריך ללמוד מזה משהו…
הסתכלנו על הבן שלנו, נער בן 15 וחצי שמתמודד בגבורה עם פציעה לא פשוטה ועם ידיעה ואמונה שהוא יהיה בסדר, שקצת קשה, אבל נעבור את זה. יחד למדנו עוד שיעור גדול לחיים, על הכוח של האמונה, על חוזק נפשי ועל העובדה שיהונתן בר מזל שזכה במחנך נפלא ובחברים טובים, שהיו אתו וסייעו לו לצלוח את התקופה.
עכשיו, רגע לפני שהוא חוזר ללימודים, אחרי חופשה ארוכה, כשאנחנו מרגישים את השיפור ואת החזרה לשגרת החיים שלו ושלנו, נעשה השבוע הרמת כוסית קטנה לחיים. בתודה על נסים גדולים וקטנים, על ההבנה ששום דבר בחיים אינו מובן מאליו. ישנתי שנת צוהריים בחג והתעוררתי לתוך מסע של פציעה והחלמה, אבל ה’ הטוב סייע בידינו ואנחנו רגע לפני ראש השנה, שמחים לחגוג את החיים, את היש והחסד ועדיין מתפללים להחלמה מהירה ושלימה ליהונתן בן יעל.
רציתי להגיד תודה לחברים הנפלאים של יהונתן ושלנו ולמשפחה ולקהילה ולהזכיר לכם – אל תחכו לטלטלה כדי לחיות לחבק ולאהוב. כל רגע בחיים הוא מתנה ומשמעותי ויש נסים בעולם ויש כוח גדול למחשבה, לאמונה ולחברות אמת.
