זיכרונות מבית אבא-אימא
ערב יום כיפור היה זמן מאוד מיוחד בבית הוריי. סבתא סולטנה ז"ל עם התרנגולות לכפרות, ריחות הקוסקוס והעוף הממולא, אבא הולך עם הקנדיל לבית הכנסת
ערב יום כיפור היה זמן מאוד מיוחד בבית הוריי. סבתא סולטנה ז"ל עם התרנגולות לכפרות, ריחות הקוסקוס והעוף הממולא, אבא הולך עם הקנדיל לבית הכנסת
אני, כן?, אני, שיכולה להתעלף מלראות עכבר. אני, שלא יכולה לראות מזרקים, דם ונחרדת מדקירות, כן? אני תרמתי השבוע דם והרגשתי על האוורסט השבוע, תרמתי
סוף אוגוסט. הסתיו כבר שולח שגרירים. החצב זקוף. עוד מעט נחליאלי. והמלך בשדה. בכל פעם מחדש, יש את התרגשות באוויר לקראת השנה החדשה .התחלות חדשות.
לא סיפרתי עד עכשיו: בפסח האחרון, המתבגר נפל ממתקן כושר ונחבל קשות בראשו. אמבולנס. מסוק. טיפול נמרץ רמב"ם. אלפים אמרו תהלים לרפואתו. עכשיו הוא מחלים.
יצאתי עם המתבגר והמתבגרת למרפסת, לקפה ועוגה ופטפוטים. נזכרתי במחוות הקטנות של הורי הכי פשוט – הכי כיף השבוע, בערב חג האהבה, רגע לפני שהאיש יצא
אני מסתובבת עצובה ומודאגת. אני מרגישה שאנחנו חייבים ליצור אחדות אמיתית בעם ובממשלה ולהיות טובים איש לרעהו, כדי לבנות בית שלם וחברה טובה השבוע הזה,
כלל חשוב בשמירה על הזוגיות זה לדעת לזרום ותמיד להסתכל על היש והטוב. לאיש שחי אתי כבר 26 שנה מגיע הידד, אז אפיתי לו את
הקטנטנה המתוקה, עם שתי צמות וחיוך ביישני, שרק לפני שנייה הלכה לכיתה א', הנה היא מסיימת ח' ועולה לתיכון. שמונה שנים עפו, מקווה שהיא נהנתה
האיש חגג 49 ופתאום שמתי לב שהוא מתקרב בצעדי ענק ל-50 וזה אומר שגם אני אחריו ואני בשום אופן לא מוכנה לחשוב על סטטוס של
מי לא נתקל בברסלברים שמבקשים תרומה ונותנים חוברת עם דברי הרבי נחמן? כל הזמן. בדרך כלל, אם בכלל, שמים את החוברת בצד ושוכחים ממנה. כדאי
לא הולך לי עם עלי גפן ממולאים, אז אני קונה שימורים, מטגנת בשמן זית, קצת מיץ לימון והופה – מחמאות. כולם בטוחים שאני אלופת העולם.
