אני כבר לא יכולה לראות חדשות. כשאני חוזרת מהעבודה, עייפה ומחפשת קצת שקט לעצמי, אני "בורחת" ל"ורג'ין ריבר", סדרת אסקפיזם ב"נטפליקס", חמש עונות כיפיות בקורונה,

מזמן לא דיברנו על קפה. הידעתם? לכל אחד יש את ההפוך שלו. לי, כמובן, יש את שלי, כמו שאני אוהבת וכמו שקשה למצוא בבתי קפה,

הדרך לחמין טוב עוברת בתיבול טוב ובהצצות לסיר מדי פעם, לבדוק. חשוב לכסות ולשים מים במידה נכונה. חמין זה סיר חם של שבת, עם ריח

בשבוע שעבר, נפלו שלושה טילים ב"שטחים פתוחים", סביב מושב יונתן. אחד מהם, בום עצום ונורא, נפל בכביש הגישה לישוב. איזה פחד ערב אחד השבוע, הגעתי

באתי מהגולן לאירוע במרכז, עטופה בשכבות הגנה מפני הקור. באולם, היו נשים עם שמלות ללא שרוולים, בלי ביגוד מחמם. לא הבנתי. ואז כן בשבוע שעבר,

הייתי מוטרדת. בלי אנרגיות לכלום. באסה. נכנסתי עם המתבגרת למטבח לבישולי השבת. ריחות הבישולים כבר היטיבו אתי קצת ואז… מחווה קטנה, אך מרגשת, של האיש, משכה

השבוע, היינו בחתונה, לכמה שעות, התנתקנו מצער התקופה והרגשתי שזה בסדר שמותר לנו לשמוח והייתה לי תפילה שהשמחה הזאת תפתח פתח לעוד הרבה שמחות השבוע,

פעם הייתי נהגת נלהבת. אהבתי את זה. היה לי ממש סוג של בילוי, אני האוטו והמוזיקה. היום, אני כבר לא מבינה ממה בכלל התלהבתי מגיל

יש לי בעיית זיכרון וכשקראתי על סדנה לחידוד הזיכרון, אמרתי לעצמי שאני חייבת ללכת. לא הלכתי. שכחתי… השבוע, ראיתי פרסום של סדנה לחידוד הזיכרון ואמרתי

כמה פעמים בחיינו אנחנו מקבלים בדיוק את מה שאנחנו מבקשים, רוצים צריכים ולא שמים לב להשגחה וליד ה' ומקבלים זאת כמובן מאליו? עובר אורח מותש

התכוונתי להקליל קצת עם טור על אוכל ונוסטלגיות, אבל אימא שלי הזכירה לי שבשבוע הבא חל יום אזכרה של אחי מאיר ז"ל. כל החיילים והצעירים

היה לי פאנצ'ר בגלגל. היה תור גדול. כשחזרתי, לא היה תור, אבל הצמיגאי אמר שהוא לא יכול לתקן לי. התעצבנתי. בסוף, התברר לי (שוב): אנחנו

נדדה לי השינה, לא יודעת לאן. ניסיתי הכול, לא נרדמתי. עם מזגן, בלעדיו, לא נרדמתי. כפעולת תגמול, קמתי ולהכין לי קפה, אלא מה. יצאו מזה

להתחיל כל בוקר בהודיה, התעוררנו ונשמה באפינו. תודה! כל כך הרבה דברים לקחנו כמובנים מאליהם, עד ששכחנו את העיקר. כשמסתכלים על היש, הוא מתעצם וההרגשה

כמעט חודש שאנחנו בתוך המלחמה הנוראה הזאת. אני מנסה לחשוב טוב, להרגיע את הילדים ואת הסובבים אותי ולפזר מילים טובות עם תקווה, אבל בפנים הנפש