אין מתאים ממנורת שבעת הקנים של בית המקדש להיות סמלה של מדינת ישראל. למנורה המקורית היו שלוש רגליים, מה שנעלם למרבה הצער מידיעתם של חברי

העמוד הוחזר לאתר, אך בינתיים לא נמצא לו מקום והוא מאוחסן במכולה, בשעה שהוא חסר עד מאוד בתערוכה שנבנתה סביבו במוזאון הגולן לעיתון “שישי בגולן”

פתגם נושן אומר “ביתו של אדם- מבצרו” ועל הבית כמו על מבצר צריך להגן. אם לא על ידי חפיר עמוק או נהר שורץ תנינים אז

מול רמת מגשימים, כ-15 ק”מ מזרחית לגבול הסורי, שכנה ה”עיר של יהודים” – נווה. בתלמוד מוזכרים חכמים מנווה ונמצאו בה ממצאים ארכיאולוגים שלא הותירו מקום

התנור בימי המשנה והתלמוד היה עשוי חרס וככל הנראה היה כלי נייד, שכן מצאנו במשנה (פסחים) את התנור כאחד הכלים שאישה שואלת משכנתה בימים שכאלה,

כשכתביו של בן מתתיהו באמתחתם, יצאו חוקרים, סיירים וציידי הרפתקאות, לחפש אחר גמלא העתיקה סיפורה הדרמתי של גמלא, אשר לחמה על חירותה עד מוות, הסעיר

‘נמצא קברו של ישו בירושלים!’, בישרו לאחרונה כותרות העיתונים הפרשה עלתה לכותרות בעקבות הסרט “מערת הקבורה של ישו” המוקרן בימים אלו ברחבי העולם. בסרט מוצגת

“ואמרו לי שעל אבן אחרת שנפלה היה כתוב – ‘אל תתמהו על שלג בניסן, אנו ראינוהו בסיוון’”, כך מתאר רבי משה בסולה בספר מסעותיו בארץ,

באווירת פורים המתקרב, נזכיר את ה”פרסי הרשע” של הגולן. מדובר בבעל החווה הבהאית, ששכנה במקום שבו נמצא היום קיבוץ עין גב. איש פרסי, כבד לב

הכתב על המטבע המפורסם ההוא מגמלא פוענח בעבר כך: מצד אחד – “לגאלת” (לגאולת) ומצד שני – “ירושלים הק” (הקדושה). לאחרונה, צצות הצעות נוספות לפענוח

יכול להיות שחוני המעגל נקרא כך על שם מקצועו: מעגל גגות. בעת העתיקה, היו עשויים הגגות מבוץ מעורב בקש. לא הידקת את הגג במעגילה לפני

עד שהומצא המטבע, במאה ה-7 לפנה”ס, נהגו תחילה לקנות בסחר חליפין ובהמשך השתמשו במטילי כסף וזהב לתשלום. גלגולם של מטבעות “כסף הוא לא הכול בחיים”,

חיידק הקלבסיאלה שכיכב לאחרונה בחדשות הוא כאין וכאפס לעומת המחלות בימי קדם, שהיו אז חשוכות מרפא ולעתים הכחידו גם מחצית מתושבי הערים הקדומות לאחרונה, תקף

בזמן שהגולן היה סורי, חמדו תושביו אבנים עתיקות, במיוחד המעוטרות שבהן ושילבו אותן בבנייה של בתיהם. כך התגלגלה אבן מבית כנסת עתיק למגרש כדורסל בפחורה,

בשלהי המאה ה-19, היתה העלייה הראשונה לגולן משטחי מה שיהיה בהמשך בריה”מ. היו אלו הצ’רקסים, שהביאו לגולן חידוש מעניין: עגלה עם ארבעה גלגלי עץ העלייה