בשלהי המאה ה-19, היתה העלייה הראשונה לגולן משטחי מה שיהיה בהמשך בריה"מ. היו אלו הצ'רקסים, שהביאו לגולן חידוש מעניין: עגלה עם ארבעה גלגלי עץ
העלייה ארצה מחבר העמים הביאה עמה מתיישבים חדשים לגולן וכיום ניתן לשמוע את השפה הרוסית בכל מקום. אולם זו איננה ההתיישבות הראשונה של יוצאי ברית המועצות בגולן. קדמו לה, הכפרים הצ'רקסיים, שנוסדו ברמה, בשלהי המאה ה-19.
מה חיפשו הצ'רקסים בארץ ישראל? ב-1877, כבשו הרוסים את ארץ מגוריהם של הצ'רקסים, עם מוסלמי שישב בהרי הקווקז. אלו מביניהם שלא רצו לחיות תחת שלטון נוצרי, פנו אל הסולטן הע'ותמני ובקשו ממנו להתיישב באימפריה שתחת חסותו
באימפריה, המתפוררת למדי יש לומר, הייתה כלולה גם ארץ ישראל. הטורקים בחרו ליישב את הצ'רקסים, שנודעו כאנשי מלחמה, באזורי הספר של האימפריה. אחד האזורים האלה היה הגולן.
במשך מאות שנים, הסתובבו בגולן בעיקר שבטי בדווים, שהיו מגיעים עם עדרי הצאן שלהם. כפרי הקבע היו קטנים וסבלו מהבדווים.
הטורקים הושיבו את הצ'רקסים בצפון-מזרח הגולן והם החלו לבנות כפריהם וכך לדחוק את רגלי הבדווים. אם תרצו – היאחזות נח"ל נוסח המאה ה-19. המתיישבים החדשים היו לא רק לוחמים עזי נפש אלא גם בנאים חרוצים. הם הביאו לגולן את מיטב הטכנולוגיה של אותם הימים – עגלה עם ארבעה גלגלי עץ
מסתבר, שלפחות בגולן, הצ'רקסים הם אלו שהמציאו את הגלגל… לחידוש הזה אגב, תרומה ניכרת להיעלמות נוף העצים שכיסו נתח ניכר מרמת הגולן עד אז. העגלות הכבדות שימשו לא רק להובלת אבנים לבניית הבתים החדשים, אלא גם להובלת עצים שנכרתו בגולן, למכירה בשווקי דמשק.
על פי רוב, העדיפו הצ'רקסים להתיישב בכפרים עתיקים ולשקם בתים שעמדו חרבים למחצה לשליש או לרביע, מאז סוף התקופה הביזנטית. מרכזם של הצ'רקסים בגולן היה בקוניטרה ובין הכפרים שבנו בגולן ניתן לציין את רמת'ניה, פרג' וג'וויזה. בשנים שלאחר הקמתה של סוריה המודרנית, השתלבו רבים מבני העדה בצבא הסורי
מסיבה זו, ברחו תושבי הכפרים הצ'רקסיים יחד עם הצבא הסורי הנסוג, ביום האחרון של מלחמת ששת הימים. זאת, בניגוד לדרוזים, שגם להם אחים מעבר לגבול, אך הם ביכרו לחיות תחת השלטון החדש.
בכל זאת, כפר אחד של הצ'רקסים, השוכן מזרחית לקיבוץ עין זיוון, לא נעזב. תושביו פונו ממנו כמה ימים לאחר תום המלחמה ועברו גם הם לסוריה. מרבית הכפרים הצ'רקסיים נהרסו בתחילת שנות ה-70', אולם היפים מבין בתיהם נשמרו ועד היום ניתן לבקר בהם ולהתפעל מיופיים.
