עד שהומצא המטבע, במאה ה-7 לפנה”ס, נהגו תחילה לקנות בסחר חליפין ובהמשך השתמשו במטילי כסף וזהב לתשלום. גלגולם של מטבעות
“כסף הוא לא הכול בחיים”, כך קובעת אמרה ידועה. אולי לא הכול, אך הראו לי אדם שיתנגד לזכייה מנופחת בלוטו…
בימים של ראשית האנושות, קנייה ומכירה נעשו לא על ידי כסף, כי אם בסחר חליפין, שיטה מסורבלת
לכל הדעות. בהמשך, עוד בטרם הומצא המטבע, השתמשו הקדמונים במטילי כסף וזהב לקנות את מבוקשם. אברהם אבינו קונה חלקת קבר לאשתו, בארבע מאות שקל כסף, הלוא הם מטילי כסף
שמשקלם ארבע מאות, על פי הערכים המקובלים בימיו. את המתכת היקרה בצעו מתוך גוש גדול ומכאן הביטוי “בצע כסף”, שמשמעו השגת כסף בדרכים שאינן כשרות.
המטבע הומצא במאה ה-7 לפנה”ס ובניגוד לימינו, בהם כסף הוא עניין וירטואלי, בימים ההם
המטבע נוצק ממתכות יקרות והיה שווה את ערכו. תאבי הבצע שבין יצרני מטבעות ערבבו מתכות
זולות עם מתכת היקרה, נוהג שהיה נפוץ בירושלים של ימי הנביא ישעיהו, אשר מאשים: “כספיך היה לסיגים”.
כיצד חושפים את התרמית? מטבעות עתיקים רבים נחרצו בעזרת כלי חד וכך בחנו האם תוכם של המטבעות כברם. הפסדים כספיים הוסבו לאזרח הקטן גם על פי חוק וזאת בגביית מסים כבדים לאוצר הקיסר הלוא הוא “הטמיון”. הכסף שהופקד בידי נוגשי השלטון, ירד אם כן לטמיון.
בהיעדר טלוויזיה, רדיו ואינטרנט היה המטבע אמצעי הפרסום העיקרי ועל גבי המטבעות התנוססו דיוקנותיהם של קיסרים וסמלים שלטוניים. פעמים עבר מטבע גלגולים רבים. כך הטביעו לוחמי מרד בר כוכבא סמלים יהודיים מובהקים על מטבעות רומים קיימים.
הארכיאולוגיים אשר גילו את מטבעות המרד, זיהו פני קיסר רומי אשר נמחו (בחדווה, יש להניח) בידי המורדים בהטבעה המחודשת.
במהלך החפירות הארכיאולוגיות ברחבי הגולן, נמצאו מאות ואלפי מטבעות. בבית הכנסת העתיק
בדיר עזיז, אשר בדרום הרמה, נחשף לפני מספר שנים, מטמון של מטבעות זהב ואילו בחפירות קצרין, התגלה בנק פרטי מתחת לבלטות בדמות כ-10,000 מטבעות ברונזה, אשר הוחבאו באחת החצרות.
מדוע הוטמן מספר עצום זה של מטבעות? שמא הייתה זו תקופת אינפלציה בשוק, בה ערך המטבעות
ירד ובעל האוצר הטמינו בתקווה לימים טובים יותר? זאת לעולם לא נדע.
