כתב לי חבר ש"אחרי הבחירות צריך להיכנס בהם בעשר בסולם ריכטר". מי שיעשה כך אינו אלא תמונת ראי של המכהנים כיום. 10 בסולם ריכטר זה הרס מוחלט וּכְליה גמורה
נתאר לעצמנו את התסריט הבא. עולה ממשלה חדשה, שזוכה לרוב של קצת יותר מ-60 מנדטים. לצורך העניין, 64 מנדטים. היא מבהירה שהיא הרוב וכיוון שדמוקרטיה היא שלטון הרוב, היא תעשה כל שתעלה על רוחה.
היא מחליטה על הפרדת הדת מהמדינה, על סגירת כל מה שיש בו סממן דתי שקשור למדינה ועל מחיקת כל מה שמריח דת מתוכנית הלימודים.
הממשלה אינה מסתפקת ב"רפורמה הדתית" הזאת, אלא מוסיפה על כך הסתה פרועה וקונספירטיבית נגד הדתיים בישראל. היא תספר שבישראל פועל דיפ-סטייט, שהוא השליט האמיתי במדינה, שלא נבחר על ידי אף אחד והוא מוביל תהליך של "הדתה". זהו דיפ-סטייט מושחת, שבחר את עצמו ולכן כאשר אתה בוחר חילונים אתה מקבל דתיים. אנחנו נשים לזה קץ.
ברפורמה, הם יבטלו את כל החוקים שקשורים לדת ואת כל המסורות הקשורות לדת. אנחנו מדינה חילונית ליברלית ולכן לא יהיו במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות שום סממנים דתיים, כמו מזוזות. בכל מוסדות המדינה, ייפתחו מסעדות לא כשרות ובצה"ל יהיה גם אוכל לא כשר.
לאיזו תגובה ציבורית תגרום ה"רפורמה הדתית" הזאת?
התגובה תהיה כזו, שהמאבק נגד ה"רפורמה המשפטית" ייראה לידה כמשחק ילדים.
לדרוס ולרמוס
למי מיועד המשל הזה?
לשני קהלים. ראשית, לתומכי המהפכה המשטרית, או בכיבוסית ה"רפורמה המשפטית". כן, אני רוצה להציב מראה גדולה מול פניכם. מה עשיתם? מה עשיתם? מה אתם עושים? מה עוללתם לעם הזה? מה עוד תעוללו?
שנית, לקהל שמפנטז על יום נקם ושילם, כשרק יהיו לו 64 מנדטים. או 61. אני רוצה לשקף גם להם את הדמיון בין הפנטזיה שלהם לבין המהפכה המשטרית שהם יצאו נגדה בכזו חריפות. האם שמעתם על "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך"? ואם אתם צועקים, ואתם צועקים בצדק, שהדרך שנגדה יצאתם היא הרס החברה – אינכם מבינים שזה בדיוק מה שאתם מנסים לעשות?
לא תהיה בישראל הפרדת הדת מהמדינה. רוב מנהיגי האופוזיציה לממשלה הנוכחית אינם רוצים בכך ואינם מאמינים בכך.
אבל יש גם יש מי שרוצים מהפך. לא לשם תיקון והצבת אלטרנטיבה אמיתית, במובן העמוק של המילה לדרכה של ממשלת המהפכה המשטרית, אלא לשם תמונת ראי שלה – פוליטיקה של הכרעה, של הכנעה. זאת, מתוך תפיסה מעוותת של הדמוקרטיה, לא כשלטון העם, אלא כשלטון הרוב, שאינו צריך להתחשב במיעוט ולהגן עליו, אלא לדרוס אותו, לרמוס אותו, כפי שעושה הממשלה הנוכחית.
כן, אלה שמנסים היום לבטל כל החלטה ומינוי של הממשלה באמצעות בג"ץ ותוקפים בבוטות ובשצף קצף את בג"ץ, שאינו עובד אצלם ודוחה את רוב העתירות הללו. אלה שאינם מוכנים לשום פשרה בנושא המשפטי, אלא דבקים בפונדמנטליזם של האקטיביזם השיפוטי, ואינם מבינים שהקיצוניות הזו היא חלק ממה שגרם לקיצוניות שמנגד ולמהפכה המשטרית. אלה שמודיעים ש"כשנעלה לשלטון" נסגור ערוצים ונערוף ראשים וכו' וכד'. הם תמונת ראי של יריב לוין וחבורתו. הנזק שיעוללו לחברה הישראלית הוא תמונת ראי של הנזק שיריב לוין וחבורתו מעוללים לחברה הישראלית.
יש צורך באלטרנטיבה אמיתית, לא בתמונת ראי. באלטרנטיבה החותרת לתיקון לאומי, לפיוס לאומי, לפוליטיקה של הסכמות. לא, אין זה שיתוק, כפי שטוענת ברית הרדיקלים משני הצדדים, אנשי מחנה השישה באוקטובר. ההפך הוא הנכון. הדרך לרפורמות עומק אמתיות הנחוצות לחברה הישראלית, היא לא במלחמה אלא בהסכמה רחבה של רוב העם.
רפורמה של דרך המלך
כאשר נשיא ארה"ב הדגול פרנקלין דלנו רוזוולט, איש המפלגה הדמוקרטית, הנהיג את הרפורמה החברתית כלכלית הגדולה – ה"ניו-דיל", שחילץ את ארה"ב ואת העולם מהשבר הכלכלי הגדול של 1929 ושנות השלושים המוקדמות, הוא עשה זאת באמצעות גיוס המפלגה הרפובליקנית, לתמוך ברפורמות ולהיות שותפה להן. בדרך הזו צלחה דרכו. כך ראוי שגם אנו נקדם את רפורמות העומק הנדרשות למדינת ישראל.
יש גם יש מקום לרפורמה משפטית-משטרית, שרחוקה ת"ק פרסה מהמהפכה המשטרית, שניסתה להכפיף את הרשות השופטת לממשלה ובכך לסרס אותה בדרך לשלטון ללא מיצרים, אך רחוקה מאוד גם מהמצב הנוכחי, שבו אין שום איזונים ובלמים על הרשות השופטת. רפורמה של דרך המלך, שתעגן בחוקה את מערכת האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, ובעיקר תחזק את הרשות הרמוסה והחלשה, הכנסת, קודם כול מול הממשלה ששולטת בה וגם מול בית המשפט העליון. אפשר וחיוני לקדם רפורמה כזו, שבמאמרים שפרסמתי, גם מעל במה זו, שרטטתי את עיקריה ויש כאלה גם במתווה "הרבעון הרביעי" וגם בהסכמות שהיו בדיאלוג בבית הנשיא, ולא יצאו לפועל, כי שני הצדדים השתפנו מול ה"בייס" שלהם. הדרך לכך, היא להפסיק לרצות את ה"בייסים" ולעבוד למען העם, המדינה, החברה. להפוך את המיינסטרים הציוני, ממלכתי, דמוקרטי לבייס הגדול של החברה הישראלית.
ברית המשרתים
רפורמה נוספת היא בתחום הגיוס. היום, אחרי השבעה באוקטובר, ברורה לכול החובה הלאומית בגיוס לכול ובהפסקת ההשתמטות הממארת. אבל אי אפשר לעשות זאת, כאשר שבויים בהכרח בשלטון "מלא מלא מלא", שמחירו הוא שבי בידי מפלגות המשתמטים. הדרך לרפורמה החיונית הזאת היא המרת הבריתות הקלוקלות הללו בברית המשרתים. בין אם זו ממשלת אחדות ציונית, או שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה והתעלות מעל האינטרס של מפלגות המשתמטים למען האינטרס הלאומי. את הרפורמה הזאת, החיונית כל כך, ניתן לעשות רק יחד, בשילוב ידיים של הרוב הציוני הגדול בחברה הישראלית.
גם את המחלוקות בנושאי דת ומדינה ניתן לפתור בדרך של הסכמה רחבה. את הדרך לכך התוו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן, שמתוך אחריות לאומית ניסחו את אמנת גביזון-מדן, להסכמה לאומית בנושאי דת ומדינה וזהותה היהודית של המדינה. על בסיס האמנה, ניתן, ראוי והכרחי להגיע לפשרה היסטורית שתבנה את החברה הישראלית, למגינת לבם של הקיצונים מכאן ומכאן.
איני יודע אם ניתן להגיע היום לממשלת אחדות ציונית. לשם כך, למשל, הליכוד יהיה חייב להסכים לוועדת חקירה ממלכתית, כי על כך אי אפשר להתפשר. אך גם אם לא תקום ממשלה כזו, ניתן וראוי להוביל פוליטיקה אחרת, של הסכמות רחבות; פוליטיקה שתייצג את הרוח של האחדות הלאומית וההתגייסות החברתית חסרת התקדים בשמונה באוקטובר, אל מול רוח הקרע, הפלגנות והשנאה של השישה באוקטובר.
בוויכוח עם חבר, שהוא איש רוח שישה באוקטובר מובהק, הוא כתב לי שאחרי הבחירות צריך "להיכנס בהם בעשר בסולם ריכטר".
הוא אולי אינו יודע שמעולם בהיסטוריה לא הייתה רעידת אדמה בעוצמה של 10 בסולם ריכטר, אך אם תהיה כזו, כל שהיא תותיר אחריה הוא חורבן מוחלט. החורבן לא יהיה רק "שלהם", אלא של כולנו.
