יכול להיות שחוני המעגל נקרא כך על שם מקצועו: מעגל גגות. בעת העתיקה, היו עשויים הגגות מבוץ מעורב בקש. לא הידקת את הגג במעגילה לפני החורף – נרטבת
אמצע ינואר. השמים בהירים, הגשמים מועטים ובכלל, נראה שהחורף נמצא בתרדמת חורף. לא נעים! אבל גם לא נורא… בעת העתיקה, שנה שחונה, בה בורות המים ריקים והחיטה קמלה, הייתה גזר דין מוות. בחורף שחון שהיה בימי בית חשמונאי, פנו האנשים שנואשו מלחכות לגשם, לחוני המעגל שיתפלל בעבורם.
הסיפור מוכר: חוני עג עוגה, עמד בתוכה והכריז – איני זז מכאן עד שירדו גשמים! ומדוע נקרא שמו "מעגל"? האם מפני העיגול בתוכו עמד? הממצא הארכיאולוגי מזמן פרשנות אחרת. גגות הבתים של העת העתיקה היו עשויים בוץ מעורב בקש ובכל שנה, טרם עונת הגשמים, היה הכרח להדק את הגגות כדי למנוע דליפות ונזילות. "בעצלתיים ימך המקרה ובשפלות ידיים ידלוף הבית", (קהלת). מי שהתעצל, נרטב.
להידוק הגגות שימשה מעגילת אבן שהעניקה את שמה לאדם שזו מלאכתו, הלוא הוא "המעגל". פרנסתו
של חוני המעגל הייתה, אם כן, תלויה בגשמים ומכאן שתפילתו נבעה מעומק הלב. המעגילה הייתה כה כבדה ובמידה שהתגלגלה מן הגג ופגעה בעובר אורח, עלולה הייתה להורגו. בין הרוצחים בשגגה הנסים
אל עיר המקלט, מונה המשנה את מעגל הגגות שהתרשל.
בתקווה לחורף גשום ו…ללא נזילות.
