לאהוב יין למדתי אי שם, בחגיגות ה-40 לחיי. דובדבנים, לעומת זאת, תמיד אהבתי. משהו בשילוב של המתיקות והחמצמצות. ליקר דובדבנים? אהלן וסהלן
אי שם, בחגיגות ה-40 לחיי, התחלתי לאהוב יין. עד אז, הייתי טועמת עם הלשון בקידוש ועושה פרצוף של ילדים – “איכס, מה זה הדבר הזה“. בערב אחד של מצב רוח טוב, בפסטיבל יין גולני, שהשתתפתי בו לראשונה בחיי, החלטתי שהגיע הזמן לשתות יין. רציתי להיות גברת כזאת שמבינה גם ביין, אז ניסיתי מהאדום ומהלבן ומהמבעבע. טעמתי אחד חזק יותר ושני עדין מיקבים שונים, החזקתי את הכוס כמו שלימדו אותי והופתעתי לגלות שיין טעים לא פחות מקפה. טוב, האמת, שאין להשוות. זה כמו להשוות טעם של בשר לגבינה, טעמים אחרים, אבל מאותו ערב, הכרזתי שאני לא רק חובבת קפה, אלא גם יינות טובים.
אני לא שותה בתדירות גבוהה, כמו 6-10 כוסות הקפה שלי ביום, אבל בשבתות, או באירועים וערבים חגיגיים, כוס יין אדום בהחלט עושה לי טוב וטעים. פתאום, גם התחלתי להתעניין בעולמות היין, עשיתי סיורי יקבים, שמעתי סיפורים של ייננים. דרך אגב, מפתיע לגלות שרבים מהם התחילו לייצר יין כתחביב שהפך לעסק ומעניין לטעום את טעמם השונה של היינות, אפילו אם הם מיוצרים מאותם ענבים. יש השפעות של התיישנות וחביות ועוד.
באותו ערב של מסיבת היין, וההתלהבות שלי מהתגלית החדשה, שתיתי קצת יותר מדי כנראה. האיש שהיה אתי אומר שהייתי שמחה מתמיד והרי נאמר ש“יין ישמח לבב אנוש…”. הוא לא רצה להגיד מבוסמת, קצת נזהר בדבריו, אבל הבנתי את הרמז, שאולי קצת הגזמתי ושום דבר לא טוב בהגזמה.
האיש והילדים היו עסוקים בקטיף ואני הייתי עסוקה בלטעום. אחלה חלוקה של תפקידים. כשמצאנו פתאום איזה עץ אחד שכנראה שכחו לקטוף אותו, אז טעמתי קצת יותר מדי. נראה לי שחטפתי איזו הרעלה של דובדבנים
אפרופו הגזמות ויין טוב של הגולן, אז בסוף עונת הקטיף, מזמינים אצלנו את התושבים ללקט. בסוף השבוע שעבר, יצאנו ללקט דובדבנים. רוב העצים כבר היו ריקים מפרי, הפועלים קטפו כמו שצריך ובטח כבר ליקטו לפנינו, אבל בכל עץ שעברתי ומצאתי איזה דובדבן, במקום לאסוף לשקיות שהבאנו, טעמתי. האיש והילדים היו עסוקים בקטיף ואני הייתי עסוקה בלטעום. אחלה חלוקה של תפקידים. כשמצאנו פתאום איזה עץ אחד שכנראה שכחו לקטוף אותו, אז טעמתי קצת יותר מדי. נראה לי שחטפתי איזו הרעלה של דובדבנים. בניגוד ליין, שלמדתי לאהוב את טעמו, דובדבנים תמיד אהבתי. יש משהו מיוחד בפרי הזה, המתיקות והחמצמצות שמשתלבות בו נהדר ועושות פלאות. בזמן שטעמתי, הם כבר מלאו את השקיות. האיש, שחובב ייצור משקאות, הבטיח לייצר לי ליקר חלומי של דובדבנים. הוא טוען שאני צריכה להרחיב את הטעמים שלי.
אם כבר גברת, אז אני צריכה לדעת לטעום עוד, לא רק יין. ויסקי לא מצא חן בעיניי, גם קוניאק אני לא יכולה לשתות, אבל ליקר הדובדבנים של נפתלי הוא אחלה משקה. כוסית טעימה קטנה כזאת, בשביל הכיף. יש משהו כיפי במשקאות ומאכלים שאנחנו מייצרים
בעצמנו, אז הוא הכין ליקר ואני רקחתי ריבת דובדבנים ואת היין קנינו מאחד היקבים בגולן. הוא שם לנו בשר על המעשנת, תיבלנו אותו במרקחת הדובדבנים ועשינו לנו ערב חגיגי וביתי, לכבוד חגיגות היין והדובדבן השנתיות בגולן.
