אומנם אין שמחה בלא יין ובשר, אבל יין וגבינות זה גם שילוב נהדר ואם יש גם עגלת קפה הפוך לסיום, בשבילי זו בכלל חגיגה. רשמים מיריד היין העשירי, בראש פינה
ביום רביעי האחרון, הוזמנתי ליריד היין העשירי בראש פינה. אני מאוד אוהבת את האווירה בראש פינה ואוהבת יינות ואנשים, אז שמחתי על ההזמנה. טלפנתי אל האיש שמיד ענה ואמר שהוא בפגישה ושאל אם זה משהו חשוב.
“כן, חשוב–חשוב“, אמרתי… כי מה יותר חשוב ממה שיש לי להגיד לו.
“יש הערב יריד יין בראש פינה, בא לך לבוא אתי?”
“בסדר“, הוא אמר, “אבל אגיע מאוחר היום“.
“היריד מתחיל בשבע. תשתדל להגיע עד אז“, קבעתי לו.
בשבע בערב הוא הגיע… נכנס, אמר שלום, התנצל על האיחור ואמר “יאללה בואי ניסע“. “תחליף בגדים, תתקלח“, הצעתי…
“חבל על הזמן, הוא ענה.
“תנוח רגע, תשתה קפה“.
“לא, לא, בואי ניסע…”.
הכרחתי אותו להחליף לפחות את חולצת העבודה הממותגת לחולצה שחורה אחרת ויצאנו לדרך.
“אז מה התכנית?”, הוא שואל, כשכבר התחלנו לנסוע.
“יריד יין עם מלא יקבים שווים מהאזור וטעימות ויהיו גם גבינות ממחלבות ומוזיקה טובה ואני מתארת לעצמי שיהיו גם אנשים…”.
האיש אוהב יין וגם מבין ביין, מכיר שמות וסוגים ויודע לטעום ולהבחין בין ישנים לחדשים ואירוע של יין זה ממש בשבילו. אני סתם עושה רושם של מבינה, מסתובבת ביקבים, טועמת ומתלהבת ואחרי כמה כוסיות, גם קצת מסוחררת ונחמדה יותר. הוא יודע לשמור על שליטה, אבל רק בשביל לראות אותי נחמדה יותר, הוא לא יכול היה לסרב להזמנה.
אז הגענו לראש פינה והכביש היה די רגוע. חשבתי בלבי שבטח לא יהיו הרבה אנשים, פסימית שכמותי… לא יפה מצדי. קצת לפני הכניסה לראש פינה העתיקה, סימנו לנו להיכנס לחניון שהיה כבר די מלא במכוניות. חנינו ורכבי הסעות חדשים ומפנקים הסיעו אותנו שתי דקות לגן הברון. בנסיעה הקצרה, סיפרתי לאיש שכאשר נשאל הברון רוטשילד על היין הטוב ביותר ששתה מעודו, הוא אמר שהוא לא זוכר איזה יין בדיוק זה היה, אבל הוא דווקא זוכר מצוין את הבחורה שאִתה הוא שתה אותו.
“שלא תשכח את זה הערב“, אמרתי לו…
יין – שואו, מעמד ועוצמה
בכניסה, קיבלנו כוסית יפה וממותגת של יריד היין של ראש פינה, להקה אתנית ניגנה לכבודנו מוזיקה משמחת, פינות ישיבה היו פזורות בגן עם תאורה צבעונית והרבה מאוד דוכנים של יקבים שהגיעו להציג את היין שלהם. התפעלתי מכמות המציגים והאורחים באירוע. מסתבר שיש הרבה מאוד יקבים באזור ועוד לא כולם השתתפו ביריד.
“מה יש ביין שמרתק כל כך הרבה אנשים בעולם וגורם להרבה חקלאים להקים יקבים?”, שאלתי את האיש ועניתי במקומו: גידול גפנים וייצור יין זו חקלאות משמחת שמתאימה לאנשים מיוחדים שאוהבים לשמח ולשמוח ולארח, או כאלה שאוהבים לעשות רושם, כי יין זה גם הרבה שואו ומעמד ועוצמה. מצד אחד, היין הוא משקה טבעי ופשוט ועתיק ומצד שני, יש בו מורכבות של אזור גידול ואקלים ושיטות גידול וייצור וייננים שאוהבים יין ואנשים.
עמדנו רגע ליד אחד הדוכנים וחבורת גברים שאלו לפני שהגענו משהו על הכשרות, כנראה. לא שמעתי את השאלה. אבל כן שמעתי את התשובה. דתיים פותחים בקבוק יין כל שבת וחג. זה קהל שאוהב יין. שווה להכשיר את היקב בשבילו. האמת היא שלא רק דתיים אוהבים יין, כולם אוהבים… אבל באמת, יין הוא משקה לטקסים דתיים. את השבת מקדשים ביין, חתן וכלה. ברית מילה, ארבעה כוסיות בסדר פסח. בפורים, היין משמח לבב אנוש ובכלל, אין שמחה בלא בשר ויין וכוסית לחיים.
מאז הפעם ההיא, שהרשיתי לעצמי לטעום באמת יין, למדתי לאהוב יינות אדומים, לבנים ובלאנדים ואומנם אין שמחה בלא יין ובשר, אבל יין וגבינות זה גם שילוב נהדר ואם יש גם עגלת קפה הפוך לסיום, בשבילי זו בכלל חגיגה. בגן הברון, בראש פינה, יש עגלה חדשה עם קפה טוב, אז חגגנו את הערב בהתרגשות–על ובברכה על ארץ דגן ותירוש וחזרתי שמחה ומדושנת עונג, מיינות וגבינות ודובדבנים משובחים תוצרת האזור.
חזרתי לספר לכם שזו בדיוק העונה לצאת ולסייר ביקבים הרבים הפזורים באזור. כמעט בכולם, יש גם טעימות של יין וגבינות. תקנו לכם יין טוב ותשמחו.
