כבר 25 שנה היא מלמדת באולפנית טבריה. מאמינה בשילוב של פיתוח החשיבה יחד עם פיתוח השיח הרגשי. בעיקר היא הבעלים של “בקשר אלינו” – מרכז לייעוץ זוגי, ייעוץ מיני, גישור וגישור משפחתי. אם להיות בקשר – אז בקשר טוב. האורחת שלנו לשבת היא רוית מלול, מיונתן
קצת על עצמך
“רוית מלול, נשואה למוטי, אימא לשישה מהממים. שלושה חיילים, תיכוניסטית ושני קטנטנים”.
עיסוק
“בעלת המרכז ‘בקשר אלינו’, מרכז לייעוץ זוגי, ייעוץ מיני, גישור וגישור משפחתי, שמונע על ידי האמונה שבקשר חייבים להיות בקשר טוב. אני מתמחה במתן מענה לזוגות בפרק ב’ ולאוכלוסייה הדתית. בימים אלו, פתחתי בגולן סניף נוסף לסניף הקיים בטבריה.
“בנוסף, אני עוסקת כבר 25 שנה בתחום החינוך. היום, אני מנהלת את המצוינות באגף החינוך בטבריה ומלמדת פיזיקה באולפנית בטבריה. רוב השנים, לימדתי ועבדתי באולפנית בטבריה. מילאתי תפקידים מגוונים מחינוך כיתה ועד לניהול בית ספר. התמקדתי בעיקר במתן מענה פדגוגי לנוער המצטיין ולנוער בסיכון. אני מאמינה בשילוב של פיתוח החשיבה יחד עם פיתוח השיח הרגשי”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בטבריה. את שנות הנעורים שלי העברתי בעיקר ב’בני עקיבא’ ובבית התזמורת – ניגנתי 10 שנים על חליל צד, יחד עם תזמורת הנוער”.
מגורים
“מושב יונתן. עברנו מטבריה לגולן, לפני כחודשיים ובכך הגשמנו חלום להיות חלק מקהילה מיוחדת ומיישוב במרחב שמאפשר חיים שלווים לגידול הילדים ולהתפתחות האישית שלנו”.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי שלי מוקדש לבישולים ופינוקים לשבת. למדתי לבשל מסבתא שלי, גדלתי על הבישול המרוקאי. בתקופה האחרונה, אני אפילו נהנית לאפות. מאז שיש לי חיילים בבית, אני אוהבת לפנק אותם גם במאפים, כשהם סוף סוף מגיעים הביתה. בשבתות הקיץ, אני לא מוותרת על שנ”צ לפני כניסת השבת”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“גולת הכותרת אצלנו בבית הם הדגים המרוקאיים, עם הרבה רוטב, סלטים וחלה מחוממת. תמיד יש גם מרק עוף שמחכה לשעות הקטנות של הלילה, כשהחבר’ה הגדולים נעשים שוב רעבים”.
זיכרון ילדות משבת
“יש לי המון זיכרונות, אבל בימים אלו, בהם אנחנו מחפשים את העוגן והחוסן, כיף לי להיזכר בימים בהם התארחנו אצל סבתא שלי, עם הדודים ובני הדודים, סביב שולחן ענק, כולם שמחים, משחקים, וגולשים לשעות הקטנות של הלילה בחיבור משפחתי”.
ספרים / עיתונים בשבת?
“עם שני קטנטנים, אני לא כל כך מספיקה לקרוא. בשבת, אני עם הילדים, או משלימה שעות שינה. אבל בזמנים שאני מוצאת זמן לקרוא, לשקוע סוף סוף בספר, זה ממש תרפיה לנפש בשבילי”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“אני מאוד אוהבת להתכרבל בשבת בצהריים יחד עם שחר ואריאל, הקטנטנים שלנו ולישון שינה עמוקה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“הייתי שמחה לשבת לשולחן שבת עם הסבים והסבתות שלי, יחד עם המשפחה שלי היום. לשאוב מהם קצת כוחות ולהכיר אותם לילדים שלי”.
כאימא לחיילים, איך את עוברת את התקופה הזאת?
“האמת, לא פשוט לי בכלל. כל הזמן, יש לי תחושה של מתח שהילדים שלי נמצאים במקום לא כל כך מוגן. הראש כל הזמן מריץ מחשבות על העומס ועל האינטנסיביות שהם נמצאים בה. במקביל, אני מלאת גאווה כשאני שומעת ומבינה מה הם עושים וכיצד הם תורמים למאמץ הלאומי שלנו.
“אני עושה ככל יכולתי לשלוח להם פינוקים מהבית, לתת להם תחושה שאומנם הם רחוקים כבר הרבה זמן, אבל אנחנו חושבים עליהם ושולחים אליהם קצת מהפינוקים של הבית.
“אני מוצאת את עצמי אופה עוגיות וחלות, מבשלת סירים גדולים ושולחת בכל הזדמנות שנקראת בדרכי”.
איך מתמודדים עם הקטנים? יש חרדות?
“עם הקטנים, האתגר אחר. מצד אחד, יתרון, הם מספיק קטנים בשביל לא להבין מה קורה סביבם, אבל רואים, לפי ההתנהגות, שהם מרגישים שמשהו קורה. אני נתקלת בהתנהגות בה הם דורשים שנהיה תמיד בסביבתם. פחות משחררים אותנו. לפעמים, קולות חזקים מפחידים יותר מהזמן בשגרה.
“אני משתדלת שלא לחשוף אותם לתמונות הקשות ומשמיעה בבית הרבה שירי ילדים שהם מכירים”.
יש לכם ממ”ד בבית? יש היערכות מיוחדת מבחינת ניהול הבית?
“כן, יש לנו ממ”ד, הוא מאובזר בטלוויזיה ואינטרנט, כך שאנחנו מרגישים שלפחות נהיה מחוברים למה שקורה בחוץ. הכנסנו לממ”ד קרקרים, חטיפים ומים. קצת משחקים וספרים כדי שנוכל להעביר זמן עם הילדים, אם נצטרך.
“חוץ מזה, נערכנו על קנייה יותר גדולה של קטניות, אורז, שימורים ודברים שלא יתקלקלו, אם נצטרך להיות ללא סופר תקופה ארוכה יותר”.
מה ההשפעה ש לקהילה בתקופה כזאת?
“למזלנו, עברנו ליונתן ממש בתחילת השנה. בתקופת הקורונה, הרגשנו מאוד מבודדים, היינו רק עם עצמנו, משפחה גרעינית. התמודדנו עם אתגרי השעמום והקושי בבידוד החברתי רק בכוחות הפנימיים שלנו. היום, אני מבינה מהו הערך של חיי קהילה. יכולתי להיות חלק מההורים שתורמים מזמנם למען פעילויות הפגתיות לילדים, ובמקביל נהניתי מזמני אוורור לקטנים ולי.
“חוץ מזה, להיות חלק מקהילה שתורמת ומחפשת למצוא מענים לצרכים של תושבים וחיילים סביבנו, הפכה אותי, באופן אישי, להיות במקום משמעותי ותורם ולא רק שורד”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אין לי הרבה שעות פנאי, אבל כשיש, אני נהנית לשקוע בסדרה טובה”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“כל מה שה’ עושה, הכול לטובה. אנחנו עוברים הרבה דברים בחיים, שלפעמים קשים לנו. אני מאמינה שבהתבוננות גבוהה יותר, הכול לטובה. כל משבר מחשל ומקדם אותנו. מוטו זה מלווה אותי גם בעולם החינוך וגם בקליניקה.
“טיפ קטן לכל הזוגות: ברור שבתקופה כזאת, ללא שגרה ויציבות, אנחנו פחות סובלניים וחלק אפילו חווים חרדות ופחדים. תזכרו שזה בסדר לא להיות במאה אחוז שלנו. מותר לנו להיות קצת יותר חלשים. הרי חלק משמעותי מהאנרגיה שלנו הולך עכשיו על הישרדות. אבל, חשוב לזכור שגם בן/ בת הזוג שלנו שם וגם הילדים שלנו באותו מקום. לכן, להיות ביותר חמלה והכלה סביב בני המשפחה שלנו. בפן הזוגי, חמלה והכלה זו יכולה לקרב ולחזק את הקשר הזוגי ולהפוך אותנו לחברים טובים יותר”.
מהו החלום שלך?
“החלום שלי הוא להצליח לנהל את הבית שלי בנוכחות הורית משמעותית, יחד עם התפתחות מקצועית, לראות את הילדים שלי מתחתנים ומתפתחים אף הם ובונים בית יציב ואיכותי כמו שאני מאחלת להם.
“בעקבות האירועים האחרונים, אני חולמת לפתוח את החדשות ולשמוע חדשות טובות, במקום לשמוע על המריבות והמלחמות במדינה ובעולם”.
מה את מאחלת לעצמך?
“להיות שמחה ובריאה. להצליח לראות תמיד את הטוב, להתבונן סביבי ולראות שבני משפחתי ושהעם שלנו בטוב”.
