ילד בן 10 קפץ אל מותו כי נודה חברתית. אין מילים שיכולות באמת לתאר את האסון הזה. הסיפור הזה, בימי אלול, הוא מסר עבורנו: להיות טובים יותר בין אדם לרעהו
ילד בן 10 קופץ אל מותו, אולי נופל ממרפסת. זה קורה אחרי מריבה עם ילדים. מעבר לצער הבלתי נתפס על מוות כל כך מיותר ועל אובדן של בן, הסיפור הזה מזעזע ודורש מכולנו חשבון נפש. חושבת על הוריו של הילד, על החברים שלו שיישאו תמיד בלבם ייסורי מצפון על משהו שאולי היה להם חלק בו, משהו שהיה אפשר למנוע בקלות.
אני חושבת על המסרים שאנחנו מעבירים לילדים שלנו. האם אנחנו ערים מספיק למה שקורה אתם? יש ילדים שלא משתפים ושלא מספרים מה עובר עליהם. לפעמים, ילדים חוששים שאם ההורים יתערבו, זה יהפוך אותם לחנונים שלא מסתדרים וצריכים שיתערבו בשבילם. לעתים, ילדים יודעים על ילד פגוע. הם צריכים לשתף מבוגר. הם צריכים לקחת אחריות, אבל בעיקר, אני מרגישה שעלינו מוטלת חובה הורית, לבדוק, לשמוע, להיות ערים וקשובים למה שמתרחש אצל הילדים שלנו וגם להתערב אם צריך.
להתערב בהיגיון ובעדינות, אבל אסור לנו לעמוד מהצד ולהניח לילדים להסתובב פגועים ובודדים עם תחושות קשות. האדם היא יצור חברותי, כולנו זקוקים לסביבה תומכת ולחברים. כשמוציאים אותנו מהמעגל, גם כמבוגרים זה פוגע בנו, זה מערער משהו בנפש שלנו.
ילדים לא תמיד עושים זאת ממקום רע. לפעמים, זה סתם כי יש איזה ילד שמעצבן אותם ולא בא להם להיות חברים שלו, אבל אילו מישהו היה שם להם מראה לראות את עצמם במקומו, מנודים חברתית, אולי זה היה מעיר אותם
ילדים לא תמיד עושים זאת ממקום רע. לפעמים, זה סתם כי יש איזה ילד שמעצבן אותם ולא בא להם להיות חברים שלו, אבל אילו מישהו היה שם להם מראה לראות את עצמם במקומו, מנודים חברתית, אולי זה היה מעיר אותם. כל ילד הוא טוב במהותו, אבל הוא צריך הכוונה. הוא צריך לקבל מסרים נכונים בבית ובבית הספר, על מנת שינהג נכון. אסור לאפשר לילדינו ללכת עם העדר. צריכה להיות להם חשיבה עצמאית חומלת, מקבלת ואם כבר עדר, שיהיה עדר חיובי, מועיל ומגבש.
אלול בא לנקות את היקום
ימי אלול, בכל שנה מחדש, מביאים אתם זמן לחשבון נפש פרטי, לבירור. אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ישנם שלושה מעגלים של סליחה שאנחנו עוסקים בהם – בין אדם לחברו, בין אדם לעצמו ובין אדם לבוראו.
מסתבר שעניין הסליחה הוא לא כל כך פשוט. לא תמיד קל לסלוח, לא תמיד פשוט לבקש סליחה. לפעמים, אנחנו אפילו לא מודעים לעובדה שפגענו במישהו, שפגענו בעצמנו וזה דורש בירור. היהדות מאפשרת לנו חודש שלם ועוד 10 ימים של חשבון נפש, של אפשרות לתיקון וחשיבה על המשך הדרך.
בכל שנה מחדש, אני מוצאת את עצמי בודקת מה הייתי רוצה לתקן בעצמי, איפה אני צריכה להשתפר, ממי לבקש סליחה, למי אני צריכה לסלוח. עבודת הניקיון הזאת אמורה לטהר את הלב והנפש, אמורה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר, רחומים יותר, חומלים, רגישים ומודעים. אימא שלי תמיד אומרת שאלול בא לנקות את היקום מהרע שאנשים עושים, בינם לבין עצמם ובינם לבין בוראם. מיד אחרי אלול, מתחיל מטר של גשמים ששוטף את הכול ומתחילים מהתחלה, כשהכול מאוורר.
סיפור החרם, בתחילתו של חודש אלול, הוא מסר ברור עבורנו, מסר של תיקון, של בירור, של ניקוי הלב וחינוך לעצמנו ולילדינו להיות טובים יותר בין אדם לרעהו. הלוואי.
