היא מגיעה לטיפול רגשי בבית המטופל, ירושלמית במקור, אומרת “מאאתיים” עד היום ושולחן השבת שלה ערוך כבר מחמישי בבוקר. האורחת שלי לשבת היא שלומית בן חיים
קצת על עצמך
“שלומית בן חיים, בת 55+, נשואה לדרור. אימא לרז, אריאל, גיל-עד, יונתן ושיר. סבתא לבארי, כרם-שחר, מטר, שחר-סיני, נגב ודר והכי חשוב – חמות של בעז, ענבל ונעמה”.
עיסוק
“עבדתי במועצה האזורית גולן, במיט”ר, במשך 12 שנים. ניהלתי את המדור לעבודה קהילתית וזכיתי לעבוד ב-32 יישובי הגולן, התחלה של מה שנקרא היום: פיתוח קהילתי.
“12 שנים עבדתי כמנהלת פרט וקהילה, בקיבוץ מרום גולן. זכיתי לעבוד בקהילה צומחת, מתחדשת, מלאת חסד וחשיבה קדימה. במסגרת תפקידי, ליוויתי תושבים באופן אישי ומשפחות שעברו התמודדויות שונות.
“מאז שדרור ואני בגולן, לא משנה כמה אורחים יש לנו (ויש ברוך ה’ הרבה…) לא משנה אם עבדנו בימים ובלילות וגידלנו חמישה ילדים… ביום שישי – יוצאים לטייל, לארוחת בוקר, לביקורים במקומות יפים באזור”
“בימים אלה, מגשימה חלום: פתחתי עסק עצמאי ‘עו”סית על גלגלים’. אני מגיעה לטיפול רגשי בבית של המטופלים, בגולן ובגליל. כל פנייה מקבלת מענה לצורך שעולה: טיפול בחרדות, משבר משפחתי, קונפליקט בין בני משפחה, או בזוגיות, תקיעוּת מקצועית. הכלים שעומדים לרשותי הם ממגוון של שיטות טיפול, בהתאם לידע ולניסיון שרכשתי במשך השנים ובעיקר, עם אהבת אדם. בהמשך: קבוצות דינמיות בשטח, בקליניקה בביתי, או היכן שהקבוצה רוצה. חלומות נוספים – בהמשך…”.
מגורים
“32 שנים ביישוב הכי מזרחי בארץ, אלוני הבשן. יישוב נפלא, מתחדש וצומח”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בירושלים, העיר הנפלאה שלי, כשעדיין היו בה שדות, סלעים, פרחים והרבה ירוק. עדיין אומרת ‘מאאתיים’… ואוהבת את הגולן אהבת נפש”.
איך נראה יום שישי שלך?
“מאז שדרור ואני בגולן, לא משנה כמה אורחים יש לנו (ויש ברוך ה’ הרבה…) לא משנה אם עבדנו בימים ובלילות וגידלנו חמישה ילדים… ביום שישי – יוצאים לטייל, לארוחת בוקר, לביקורים במקומות יפים באזור.
“את השבת, מכינים תמיד ביחד, או ביום חמישי, בין העבודות, או עד השעות הקטנות של הלילה… יום שישי קדוש ל’דייטים’. שולחן שבת ערוך בחמישי בבוקר, כמו שאימא שלי לימדה אותי… מכניס לאווירה ומרגיע”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“מרק נפלא שעמד ביום שישי על האש מהבוקר עד הפלטה… ממולאים מכל מיני סוגים, עוף, פרגיות, גוש סינטה מדיום, שנחתך על קרש עץ, דק דק… או רצועות עדינות של אנטריקוט על בצל והכי חשוב – שירה משותפת של כל המשפחה, בניצוח של דרור. שילוב של זמירות שבת ושירי ארץ ישראל”.
זיכרון ילדות משבת
“שבת בירושלים הייתה באווירה של טיולים וסיורים. למעיין בליפתה, ליער ירושלים, לשכונות ילדותו של אבי ‘כרם אברהם’, ממילא והכי הכי… אחרי ששת הימים, טיולים לעיר העתיקה ודרך השוק, לכותל המערבי. תמיד עם סיפורים של אבא שלי ודילוגים מגג לגג בבתי הרובע היהודי, אצל חברים שגרו שם”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“לסגור את הנייד, כולל מה שהוא סוחב… פייסבוק, ווטסאפ ועוד ולהדליק את נרות השבת. הרבה נרות, למשפחה, לכל החולים, לכל החיילים, לכל היישובים בגולן ולעם ישראל. ואז… מנוחה ושמחה והבית תמיד מלא באורחים נפלאים. משפחה, חברים, חברים של הילדים – כל שבת היא סוג של ליל סדר מרגש. ולא משנה מי בבית… בין שתיים לארבע – שלאף שטונדע. שבת מטעינה לשבוע החדש”.
מאכל אהוב במיוחד?
“‘אחסלך’ – גשם של שוקולד, מאכל הולנדי, ששמים על לחם עם חמאה… פינוק שה’מצילים’, שהסתירו את אימא שלי בשואה, היו שולחים לנו. עכשיו ממשיך הנכד שלהם במסורת”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
“עם צופית גרנט, שכל חיבור משפחתי שהיא עושה, אני חושבת שהיא בונה משפחה. הייתי רוצה לתת לה שבת מנוחה, כדי שיהיה לה כוח להמשיך במפעל חייה. חוץ מזה, הייתי רוצה לארח את כל מי שאין לו עם מי לשמוח בשבת. לא ריאלי… אבל חשוב”.
בשעות הפנאי, מה את עושה?
“קוראת ספרים. יכולה לצלול לספר ולחיות אותו. לארצות הברית, נסעתי רק כדי להיות בספר ‘שנה ליד הים’… נגעתי במגדלורים על שפת האוקיינוס וחזרתי עם החלום לעסק החדש”.
מה לא יודעים עלייך?
“שעד שעליתי לגולן, הייתי ספורטאית, שחיינית ואהבתי לשחק על הבמה בתאטרון”.
שיר אהוב?
“שיר של הרב קוק: ‘בן אדם עלה למעלה… כי כוח עז לך, יש לך כנפי רוח… אל תכחש בם, פן יכחשו לך… דרוש אותם ויימצאו לך מיד’.
“מאמינה שלכל אדם בעולם, יש ייעוד ומתפללת להגיע לייעוד שלי, בבריאות”.
המוטו שלי
“‘ואהבת לרעך כמוך’… הכי אמתי ועמוק. וש’השמים הם הגבול’! תמיד לחשוב קדימה, בשאיפה להוסיף עוד ועוד טוב בעולם”.
מה את אוהבת בגולן?
“אוהבת את הגולן בזכות החיבורים בין אנשים מכל הסוגים, האמונות והדעות. מקווה להוסיף חיבורים וקשר בין יותר ויותר אנשים בארץ ובעולם”.
מהו החלום שלך?
ש’שלומית על גלגלים’ תזכה להגיע לכל מי שזקוק וצריך, באהבה. שאצליח לתת מארגז הכלים שצברתי במשך למעלה מ-30 שנה ולעזור לאנשים במעברים, באתגרים שהחיים מזמנים, בהתמודדות ובימים מורכבים. ועוד משהו קטן – שאזכה לבקר בשוק של דמשק. נסיעה קצרה באוטו… לעבור את חזיקה בכביש השלום, בשלום. לשמוע את הווייז אומר: הגעת ליעד”.
מה את מאחלת לעצמך?
“שאזכה לחיים של בריאות ושמחה עם דרור ועם כל המשפחה. שנזכה בימינו לגבולות פתוחים ולשלום אמתי והכי הכי – שהנכדים שלי לא יצטרכו להתלבט בין צוללות לסיירת צנחנים… אולי לשירת הלוויים”.
