בשנת 1984, הועבר היין הגולני הראשון לטעימות מומחים בעולם, שהתקשו להאמין שהגורמה החדש והחצוף נולד במדינת ישראל. 30 שנה לאחר מכן תופסת מדינת ישראל את מקומה הנכון בצמרת יינות האיכות בעולם, הודות ליינות הגולן
פרופ' קורנליוס לא האמין למראה עיניו: מרחביה הצלולים של רמת הגולן שנפרשו למול עיניו, כמו נבראו מבראשית להתחרות בחבל בורדו בצרפת על ייצור היין הטוב בעולם. האקלים הקר, הקרקע הבזלתית בגובה רב, היובש, השלגים, רק הושט היד וקטוף קברנה-סוביניון ומרלו. בשנת 1972, החקלאים הצעירים, רק חמש שנים באזור החדש והלא מוכר, עדיין עמדו תוהים מה בדיוק עושים כאן: חיטה? עגבניות? תפוחים? דובדבנים? בקר?
איש לא חשב על יין איכות, בוודאי לא בישראל שהכירה רק ביין מתוק לקידוש… אבל המומחה העולמי מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס עמד על דעתו: תנסו. שיהיה, אמרו החלוצים ונטעו את הכרמים הראשונים בגשור וביונתן בשנת 1976. בשנת 1984, לאחר שיוצר בחשאי ביקב במרום גולן, הועבר היין הראשון לטעימות מומחים בעולם. הללו נענעו כוסיות, הריחו, טעמו והתקשו להאמין שהגורמה החדש והחצוף נולד במדינת ישראל. ארבע שנים לאחר מכן הוקמו יקבי הגולן בקצרין, מיזם משותף של שבעה יישובים בגולן: אורטל, אלוני הבשן, אל-רום, רמת מגשימים, גשור, יונתן, עין זיוון ושל יישוב גלילי אחד: רמות נפתלי. הכרמים החלו להתפשט על פני אלפי דונמים ברמות הבזלת הגולניות, המותגים "ירדן", "גמלא" ו"גולן" יצרו נורמות ותרבות יין ישראלית אנינה, ביקב בקצרין הפסיקו לספור את הגביעים, הפרסים והמדליות בתחרויות היוקרתיות בעולם. הודות ליינות הגולן תפסה מדינת ישראל את מקומה הנכון בצמרת יינות האיכות בעולם.
בעקבות יקבי הגולן בקצרין קמו עשרות יצרני יין איכות מובילים נוספים בגולן: יקב "שאטו גולן" באליעד, יקב "הר אודם", "יקב פלטר" בעין זיוון, יקבי "בזלת הגולן", "אסף" ו"עין נשוט" בקדמת צבי, יקב "בשן" באבנ"י אית"ן ויקב "מאור" ברמות, יקבי בוטיק נוספים קמים מידי שנה.
