משפט ידוע אומר: “הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים”
מה מצאנו לפתוח דווקא במשפט זה? מו”פ – מחקר ופיתוח. חקלאי הגולן מכירים היטב את מרכזי המחקר – מו”פ צפון, “מכון שמיר למחקר” ועוד, שאמונים על מחקר חקלאי וטכנולוגי. הפעם נרצה להציג מו”פ מסוג אחר – מו”פ חינוכי. מחלקות לחינוך יש בכל אוניברסיטה ומכללות לחינוך פזורות ברחבי הארץ, מהו אם כן מו”פ חינוכי?
ד”ר עירית ששון, מ”מכון שמיר למחקר” ובקרוב, ראש החוג לחינוך במכללת תל-חי, מסבירה: “ייחודו של מו”פ הוא בחיבור בין המחקר התאורטי ליישום בשטח. ב’מכון שמיר’, העבודה שלנו מוכוונת לקשר עם השטח, קרי – בתי הספר בגולן. לאחרונה, זכו המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין להימנות בין 10 רשויות מקומיות שישתתפו בתכנית ניסויית לשינוי בחינוך. מה מנסים הפעם?
ד”ר עירית ששון: “גם בימינו, מבקש הגולן להיות מוביל. מערכת החינוך סובלת מפערים בין מרכז לפריפריה ואולי צריך להפוך את המשוואה ולהוביל לכך שדווקא הפריפריה היא זו שתוביל, בעצמאות, במקוריות, בנכונות לשנות את המסגרות”
“באחד מערוצי הטלוויזיה, הוקרנה לא מזמן סדרה העוקבת אחר החינוך באסטוניה, מדינה קטנה במזרח אירופה. אחד הדברים המרכזיים שעלו בסדרה הוא האוטונומיה לה זוכים המורים ומנהלי בתי הספר. הניסוי המתוכנן בגולן הוא מתן חופש פעולה גדול יותר מזה המקובל במערכת החינוך הישראלית, המפוקחת כל כך, יש שיאמרו הרבה יותר מדי.
“אם כבר באסטוניה עסקינן, נושא נוסף שעלה בסדרה הוא שוויון הזדמנויות בחינוך. במדינה בה פיזור אוכלוסייה היה ועודנו מגמה מכוונת, צריכה להיות הזדמנות שווה גם לתלמיד שלא מתגורר חמש דקות מאוניברסיטה כלשהי, להיחשף ולרכוש דעת ויכולות, כמו תלמיד מלב תל אביב.
“מה לגולן ולכל זה? לא מזמן נפרד הארנק הישראלי מהשטר האדום בערך של 200 ש”ח, הנושא את דיוקנו של הנשיא השלישי, זלמן שז”ר. על גבו של השטר נראית כיתת תלמידים והסיבה לכך היא היותו של שז”ר שר החינוך, אשר בתקופתו נחקק ‘חוק לימוד חובה’. אבל יש האומרים כי למעשה, ראשיתה של מערכת חינוך מוסדרת בארץ היא בגולן.
“תלמוד בבלי, מסכת בבא-בתרא, דף כ”א: ‘זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב – מלמדו תורה מי שאין לו אב – לא היה למד תורה… התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים … ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב, לא היה עולה ולמד. התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך … עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע‘
“בלשון חז”ל, מדינה היא עיר ועיר היא כפר. בית הספר ‘גמלא’ המודרני הוא אם כן המשכו של בית הספר היסודי בעיר גמלא, לפני 2000 שנה. או אז, מייסד אותו בן-גמלא מערכת חינוך שוויונית, כבר מגיל שש.
“כשם שאז חידש הגולן בתחום החינוך, גם בימינו, מבקש הגולן להיות מוביל. מערכת החינוך סובלת מפערים בין מרכז לפריפריה ואולי צריך להפוך את המשוואה ולהוביל לכך שדווקא הפריפריה היא זו שתוביל, בעצמאות, במקוריות, בנכונות לשנות את המסגרות החינוכיות, שקובעו בעולם של המאה ה-19 וכבר לא מתאימות לימינו”.
מו”פ חינוך במכון שמיר, בשיתוף עם מחלקות החינוך במועצות וכמובן בתי הספר בגולן, מנסים להרים את הכפפה.
הצלחתם היא הצלחת כולנו.
על כל זאת ועוד נוכל לשמוע מעירית ששון, בהרצאה הפותחת של העונה השלישית במיזם “מדע על הבר”, בבית הקפה “יעלי”, באניעם.
2.7.18, שעה 2030, הכניסה חופשית.
