חוטב בעצים והחיה המשונה

כאשר אנחנו ממוקדים בעשייה שלנו, כאשר אנחנו נוכחים במאה אחוז במה שאנחנו עושים ברגע זה ואנחנו נותנים את המאה אחוז שלנו כאן ועכשיו, אנחנו קורעים לשניים כל אשליה

גיתה – “דהרמה“

לפני שנים רבות, חוטב עצים נכנס אל היער לחטוב עצים. הוא חיפש את העץ המושלם אשר יביא לו פרנסה טובה ולא יזיק ליער. כשמצא חוטב העצים את העץ וניגש למשימה, ראה לפתע מולו חיה משונה. הביט בה בפליאה וחשב לעצמו: “איזו חיה משונה“.

החיה הביטה בו בחזרה ואמרה לו: “היי, אתה חושב שאני חיה משונה?”

החוטב נאלם דום והרהר בינו לבינו: “חיה משונה שגם מדברת…?!”

מיד שמע את החיה מדובבת את מחשבותיו: “אז אתה לא רק חושב שאני חיה משונה, אתה גם מתפלא שאני מדברת?”

חוטב העצים ההמום והמופתע חשב לעצמו: “אני לא צריך לחטוב עצים, אני אתפוס את החיה ואצא אתה אל השוק. ארוויח הרבה יותר מהתצוגה שלה, מאשר מכל כמות עצים שאצליח לחטוב” מיד שמע את החיה: “אהה! עכשיו אתה חושב לתפוס אותי ולעשות עליי כסף בשוק?

חוטב העצים ההמום והמופתע חשב לעצמו: “אני לא צריך לחטוב עצים, אני אתפוס את החיה ואצא אתה אל השוק. ארוויח הרבה יותר מהתצוגה שלה, מאשר מכל כמות עצים שאצליח לחטוב“

מיד שמע את החיה: “אהה! עכשיו אתה חושב לתפוס אותי ולעשות עליי כסף בשוק?”

חוטב העצים היה פשוט מאושר מהרעיון, הניח את הגרזן והחל לרדוף אחרי החיה, אבל בכל פעם שכמעט תפס אותה, היא הצליחה להתחמק ממנו.

היא תמיד ניחשה מהיכן ינסה להגיע אליה. היא תמיד קראה את המחשבות שלו.

כך, שעות ארוכות. החושך החל לרדת וחוטב העצים החל להתייאש. הוא לעולם לא יצליח לתפוס את החיה שקוראת את מחשבותיו. הוא פנה חזרה אל גרזנו כדי לחטוב לפחות עץ אחד ולהרוויח את לחם יומו. בשנייה שהתמקד במשימה והניף את גרזנו, להב הגרזן התעופף וחתך את החיה לשניים.

בנקודה הזו בסיפור, עצר מאסטר הזן ושאל אותנו: “מה הייתה החיה הזו?”

להיות כאן ועכשיו

החיה הזו משולה למיינד שלנו, למחשבות ולרעיונות שיש לנו, שלוקחים אותנו אל עולם דמיוני שאין באפשרותנו לממש.

“ומה הוא הלהב אשר חותך את המיינד לשניים?”, המשיך המאסטר.

הלהב הוא המיינדפולנס.

כאשר אנחנו ממוקדים בעשייה שלנו, כאשר אנחנו נוכחים במאה אחוז במה שאנחנו עושים ברגע זה ואנחנו נותנים את המאה אחוז שלנו כאן ועכשיו, אנחנו קורעים לשניים כל אשליה.

כדי שנוכל לחיות במיינדפולנס, עלינו להסיר את מה שמוציא אותנו ממיקוד וגורם לנו לנדוד עם המחשבות המשלות ובכלל זה, עלינו להמיס תבניות שגוזלות מאתנו את החופש והספונטניות. אחד התרגולים הוא הישיבה השקטה שרבים קוראים לה – מדיטציה.

בזמן שאנחנו יושבים בשקט, משאירים לרגע את הדאגות ואת משימות היום, אנחנו מפנים מקום וזמן לדברים לצוף ולעלות. ישיבה שקטה איננה בהכרח ישיבה ללא מחשבות, אלא ישיבה שבה אנחנו מפנים מקום למחשבות עמוקות להגיע וכך להיווכח בתבניות שיש לנו, שמגבילות אותנו.

השלב הבא יהיה להתנקות מתבניות ולהפוך להיות חופשיים מתבניות ומתלות.

גיתה – מנחה ומורה למדיטציה. הייתה במסע אל מנזרים ואשראמים במזרח וכשחזרה הביתה, הקימה את ה“דהרמה” – מרכז המדיטציות בנאות גולן.