כל הפוסטים של כותבים

השינויים שחלו בבית הפרטי הכפרי משקפים את השינוי שהחברה הכפרית עברה לאורך הזמן. הדור השני ושכונות ההרחבה חוללו את השינוי.

הקורונה פותחת אפשרות לצמיחה דמוגרפית וקליטה איכותית בגולן. האם נשכיל לנצל את חלון ההזדמנויות? יעקב שה לבן, יונתן “להוציא לימון

אפריל – מאי 2020 רשם וצילם: שמעיה רמת מגשימים מעל חודשיים אני עוקב אחר קינון החסידות השבות לקנן ברמת מגשימים

אך ניתן האות לצבע הסגול, המסוגל להוציא אסיר ממסגר, הבנו ש”זהו, אנחנו מממשים את תכניתנו ויוצאים אל המרחב”. ותיקי נוב

על שפת המצוק באפיק, צופה אל הסוסיתא והכנרת, עומד מועדון הקצינים הסורים, תחנה מספר 4 ב”שביל אלי כהן”. לאחרונה עבר

לקראת שבועות, התקיים בחוות “בל עפרי”, בקדמת צבי, ערב גולני קסום, בתפאורה מושלמת לשיחה על שבועות, על עבודת אדמה ועל

כל הדרכים, השבילים, הכבישים והשלטים מובילים לירושלים… ירושלים שבלב. למעלה מ-20 יישובים חברו למירוץ הרכוב שהעביר את דגל ישראל מאבנ“י

“מעיינות החודש” טור חודשי חדש מבית “עיינות” – יהדות ישראלית במרכז קהילתי גולן – את ראשית פרי אדמתו, נותן האדם

כולנו נולדים כאשר בתוכנו שני זאבים, שחור ולבן. הזאב השחור נושא בתוכו פחד, קורבנוּת וכאב. הזאב הלבן הוא אהבה, עוצמה

חוג ה”היוצרים בעט ובקול”, המתקיים בקצרין כבר למעלה מ-20 שנה, ונאלץ להפסיק את מפגשיו (קורונה), חידש את הפעילות והפעם –

ישנתי כשאנשים זרים דפקו בדלת והתעוררתי מהבכי של אימא. אף אחד לא היה צריך להסביר לי מה קרה. אחי נפל.

לתת כמו הפרחים, מפיצים ריח לכולם: בלי חשבונות, בלי תמורה, סתם משום שהם פרחים. לכל משימה, קטנה כגדולה – נוער

תושבי קלע חופרים ומשתתפים בחפירה הארכיאולוגית בהרחבת קלע עם רשות העתיקות והמועצה האזורית גולן צביקי בדיחי, ארכיאולוג נפת הגולן ברשות

שגרת החירום עלולה להטעות. “הנה, לא קורה כלום, אפשר לצאת“. זהו, שלא. לא קורה כלום, כי נשארנו בבית וכך עלינו

אחרי המחווה המוצדקת לאנשי הרפואה, הגיע הזמן למחווה דומה למורים, הגננות ושאר אנשי החינוך. כן, מחיאות כפיים למי שממשיכים לחשוב