כל הפוסטים באורח בשישי

הוא צייר, פסל, מאייר ספרים, מלמד אמנות, מוזיקאי, סופר ומשורר. עיתונים – לא. ספרים – לפני השינה. האורח שלי לשבת

אין לה זמן לכלום, העולם חסר השינה שלה הוא קרוסלה מטורפת. שום פנאי ושום כלום, אבל אם הייתה צריכה לבחור

הוא משחק שחמט מול שחקנים מכל העולם, שומע לאונרד כהן ומוזיקה טורקית, מכין קיגלים וליקרים ובעזרת האמונה, מתגבר על הכול.

יש לה: בית קפה, שאנשים מפנטזים עליו ועל המתוקים שבו. אין לה: פנאי ותשובות ארוכות. האורחת שלי לשבת היא אפרת

מה שנכון, ומדריך אותה בטיפולה באוכלוסייה. גרה בכפר חרוב (“היישוב הכי יפה בגולן”) וזוכרת חסד נעורים לאיטליה. האורחת שלי לשבת

הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מפתח “תכנית מוסטנג” לשימוש מושכל בטלפון הנייד והוא, איך לומר, אין לו נייד. מעדיף קוּבֶּה סלק.

לא, זה חזק: היא ובעלה גדלו בקצרין, אבל נפגשו רק לפני 12 שנה. ארוחת השבת שלה לוקחת את עצמה בקלילות

הוא מאמן כל מה שזז וחי בעצימות גבוהה. בצבא, נפגע בברכיים והרופאים אמרו שלא יוכל לרוץ, אז הוא עשה את

מנכ”לית ובעלים של חברת בנייה. הזמן שהיא מקדיש לבישול שבת הוא שעה וחצי. הייתה בשמחה יושבת לשולחן השבת עם סבתא-רבתה

נולדה בטבריה, התחתנה ועברה לקצרין. עד היום היא כותבת: “אם לשלושה”. ב-6.12.06, השתנו חייה לתמיד. האורחת שלי לשבת היא אילנה

היא מורה ב”שורשים” ועובדת בבריכה הטיפולית. צולחת את הכנרת ואת ימי שישי, עד הדקה שלפני כניסת השבת. האורחת שלי לשבת

היא מורה בביה”ס “גולן”, מנהלת צימר משפחתי ויוצרת תכשיטים. השנה, שכלה את בנה עדיאל ז”ל, בפיגוע דקירה. האורחת שלי לשבת

יש לו חברה להפקת אירועים והוא גם מדג’ה. בנאדם של חצילים והדג לשבת של האישה. האורח שלי לשבת הוא אריאל

היא מאפרת ומעבירה סדנאות ובשבת, קוראת תהילים. מעדיפה פסטה ברוטב שמנת פטריות ומה שהיא רוצה – היא משיגה. האורח שלי